בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא סתם

מקום לפרוק בו את כל מה שמסתובב לי בראש
לפני 13 שעות. ראשון, 17 בנובמבר 2019, בשעה 18:53

מה אתה רוצה באמת?

היא שואלת כשאנחנו נפגשים בפעם הראשונה

מתגרה, מתרגשת

 

מה אתה רוצה באמת?

היא שואלת בדמעות כשכל גופה אדום, חם ומסומן

כואבת, מתמסרת

 

מה אתה רוצה באמת?

היא שואלת אחרי שגמרה בסדרת אנחות, מתכווצת על אצבעותי

מסופקת, שייכת

 

מה אתה רוצה באמת?

היא שואלת כשאני מתפוצץ עמוק בתוך גופה

 

היא שואלת

למרות שתמיד ידעה את התשובה

 

אין דבר שאני רוצה יותר מלהרגיש את הלב שלה פועם בין אצבעותי

 

לפני 3 ימים. חמישי, 14 בנובמבר 2019, בשעה 12:12

אפשר לראות קשר שליטה בהרבה דרכים, אבל ברור שהקשר הוא לרוב לא שוויוני

השאלה הפעם היא מי נותן ומי מקבל

בדרך כלל אנחנו רואים יחסי שליטה ככאלה שבהם הצד השולט אקטיבי, זז, נוגע, קובע

והצד הנשלט פאסיבי, מכיל, מקבל מגע

 

עם הזמן אני נוטה יותר ויותר להבין עד כמה התבנית הזו שגויה

שדווקא הצד הנשלט כדי להיות באמת במקום שלו צריך להעניק מגע לשולט באופן אקטיבי.

 

מה דעתכם?

לפני 5 ימים. שלישי, 12 בנובמבר 2019, בשעה 13:48

החדר שקט

ברקע אוושת המזגן החרישית

בשקט הזה היא שומעת היטב את פעימות ליבה הסוער

האוויר השורק מאחוריה גורם לגופה להתכווץ אוטומטית,

רגע לפני שכאב המכה על אחוריה האדומים גורם לה לשחרר צעקה שמפירה את הדממה בחדר

למרות הדמעות, למרות הכאב, היא לא שוכחת

ממהרת לומר בקול רם

 

"35, תודה אדוני על שאתה מלמד את השפחה שלך, תמשיך בבקשה"

 

היא מבקשת עוד כי היא יודעת שמגיע לה

היא יודעת בדיוק על מה ולמה

בדיוק כמו שהיא יודעת כמה עוד הצלפות נותרו עד שהלקח יוטמע בבשרה (אם רק לא תתבלבל בספירה)

 

שריקה

הצלפה

צעקת כאב

תודה

בקשה לעוד

ושוב שקט, מבורך, קסום, עד השריקה הבאה

 

חזרתיות מונוטונית, איטית

שצורבת לתוך בשרה את ההבנה שלה

את הידיעה שהייתה צריכה לפעול אחרת

להקשיב, לציית, ליישם

חזרתיות שמבטיחה שהלקח ייזכר לאורך זמן

 

לבסוף השקט שב ושולט בחדר

ידיה מותרות

והיא צונחת על ברכיה

מתנשמת

זוחלת לרגליו, מתחככת, מנשקת

מצטמררת מהמגע הרך העונה לה בתמורה

השונה כל כך מהכאב החד שהעניקו לה הידיים האלה עד כה

המגע המנחם, המרגיע, המחבק

היא מתמסרת אליו, כל כולה

מוכלת

אוהבת

 

ואולי, בפעם הבאה

היא תגיע בזמן לפגישה שלהם

כי המחיר של כל דקת איחור צרוב היטב על גופה

ואולי, היא חושבת לעצמה, מחייכת, היא דווקא רוצה לאחר...

 

לפני שבוע. שלישי, 5 בנובמבר 2019, בשעה 12:30

היא יודעת מי היא

היא יודעת גם מה היא

 

מודעת לחלוטין לדרך שבה העולם מסתכל עליה

ליכולת שלה להשפיע על סביבתה, לכוח שלה

כוח פנימי בוער, אליו היופי שלה נלווה, מעצים אותו, מועצם ממנו

שילוב שגורם למבטים להסתובב אחריה ברחוב

לדלתות להיפתח

 

אם הם רק ידעו

שהיא מרגישה הכי חזקה

הכי נכונה

כשכל הגוף שלה צועק

צועק מכאב

צועק מעונג

צועק מהשילוב ביניהם

כשהיא מרפה ונותנת את כל כולה

כשהיא באמת מרגישה שייכת

 

לפני 3 שבועות. שבת, 26 באוקטובר 2019, בשעה 11:35

שבת גשומה

קריר בחוץ

אפילו קצת רטוב

 

אז כדי שלא יהיה לך קר

בואי ואחמם אותך

בואי עטופה במעיל גדול

וכלום מתחתיו

מתחממת מציפיה

לקראת העור שלך שיאדים

ילהט ויצרוב

לקראת הרטיבות שלך ממנה אף מעיל לא יגן

 

ופתאום, כבר לא יהיה כל כך קר

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. חמישי, 17 באוקטובר 2019, בשעה 13:22

זה הזמן שלה

הרגע הזה, בו הסשן נגמר

בו היא מניחה ראש מתכרבלת

מניחה לאינטימיות לכסות על שעברה

לעטוף אותה, לבנות אותה מחדש

 

שעתיים עברו מאז נשכבה על המיטה

שעתיים בהן היא הייתה קשורה, מכוסת עיניים, עם אוזניות המשמיעות מוזיקה מונוטונית

שעתיים של חסך חושי מוחלט

שעתיים בהן חוותה כאב, הצלפות, חדירה לכל חור אפשרי בגופה

וגם רצף של אורגזמות, מטלטלות

שעתיים בהן התפרקה, הגיעה הכי גבוה והכי נמוך

שעתיים בהן הייתה בטוחה שרק אנחנו שנינו בחדר

 

כשהאוזניות מוסרות וחושיה חוזרים היא נדרכת לשמע הצלילים הממלאים את החדר

צלילים שלא אמורים להיות שם

 

תודה רבה, היה מדהים לראות!

אומר קול נשי זר לפתע, חודר את הדממה

ברקע צלילים של אנשים קמים, מתמתחים

ואז, ניגשים בזה אחר זה אל המיטה

אומרים תודה ועוזבים

 

החדר היה ריק כשנכנסה

וכעת הוא ריק שוב

 

והיא, שעד עכשיו למרות שגנחה, צרחה ובכתה, הייתה רגועה

אדומה לחלוטין, בוכה מהשפלה, רועדת

לא יודעת אם להתחפר לתוך החיבוק או לברוח ממנו

לא מסוגלת לדמיין את הסרת כיסוי העיניים

היא לא דמיינה את רצף הזרים הלא ידועים שנכנסו בשקט

זו אחר זה

נשענו לקיר

ישבו על הרצפה

צפו בה, ברגעיה האינטימיים ביותר

מפוסקת, כואבת, נבעלת, גומרת

כאילו הייתה אובייקט המוצג לראווה

החוויות שעברה בשעתיים האחרונות קיבלו מימד חדש

היא בוכה את התדהמה והבושה שלה, רוטטת

 

וכשהבכי נרגע

כשהיא נושמת שוב

אני מחבק אותה קרוב יותר אלי

מסיר את כיסוי העיניים

מביט בעיניה ושואל לאט, בשקט

 

נזמין אותם לחזור?

לפני חודש. רביעי, 16 באוקטובר 2019, בשעה 14:25

היום זה יכאב, אני אומר לה בשקט

לא כי מגיע לך או כי עשית משהו רע

אלא בגלל שבדיוק כמו העונג שלך, גם הכאב שלך שייך לי

וכשאני מבקש אותו, את תתני אותו

 

המבט שלה אומר הכל

עיניים גדולות שנפערות

גניחה עמומה שיוצאת מפיה

 

נשען לאחור על הכורסה הנוחה ומסתכל לה בעיניים וממשיך, בשקט

את לא קשורה היום וגם לא תהי

את הכאב שלך תגישי לי

עם חיוך

כי ההתמסרות, חשובה הרבה יותר 

 

החוקים פשוטים

ולך יש בחירה

תוכלי לבקש את המיקום

חזה, ישבן או כוס

תבקשי בנימוס, תמיד

 

לפני כל החלפה

החזה יקבל לא פחות מ-10 הצלפות

הישבן לא פחות מ-20

והכוס, לא פחות מ-7

הצלפה שלא תיספר לא נחשבת

בטח אם תשכחי להגיד אחריה תודה

 

את עצמך תדעי להציג בתנוחת הגשה

יפה ומזמינה, כמו תמונה

כי אני אשאר כאן, על הכורסה

 

כשיגיע תור הישבן הוא יתנוסס מולי

יפה ומזמין

כשהידיים שלך אוחזות חזק בקרסוליים

 

כשתבחרי בחזה, תרדי על ברכייך

תרימי שד בכל יד ותגישי לי אותם עם חיוך

בלי לכסות את הפטמות

 

וכשתבחרי בכוס

תשכבי על גבך והידיים מתחתיו

תפסקי יפה את רגלייך ותרימי את האגן

 

וכך, נעבור מאחד לשני

בין יד לשוט לחגורה

איברים לבנים, צוננים

יתחממו, יאדימו

יסומנו

 

ואת, תתני את עצמך

עם חיוך ותודה

ותזכרי

שאת שלי

לפני חודש. ראשון, 6 באוקטובר 2019, בשעה 12:27

שלט אמיתי לא יורד לנשלטת

זה מה שהיא העזה לומר

גם אחר כך, עמדה על שלה

איך יכול להיות ששולט ישלוט במפגש אם הוא יורד לה

לא יכול להיות

הרי אין דבר שהיא אוהבת יותר מלשון חלקלקה על הדגדגן שלה

ואם הוא שם, מתחתיה, הוא משרת אותה

 

לפני שהיא הספיקה להשלים משפט נוסף

מצאה את עצמה מושלכת על המיטה

נקשרת

חסרת אונים

ואת הלשון, אותה אחת שלא האמינה שתרגיש

מעבירה ליקוק מהיר, חצוף, בין רגליה

היא עוצמת עיניים, מתמכרת לתחושה

תחושה שבאה ונעלמה בן רגע כשחשה צביטה על הפטמה השמאלית

ומייד אחריה, אחת חזקה, נוספת, לידה

היא פותחת את העיניים, מרימה את הראש

ורואה את סדרת האטבים שמתחילים להסתדר על גופה

על הפטמות, השדיים, בבית השחי, לאורך הצד ועל הבטן

מחוברים ביניהם בשני חוטים חזקים, דקים

שמתחילים בעיגול האטבים שעל שדיה וממשיכים לאורך גופה

עד לאטבים הכואבים המוצמדים לשפתי הכוס החלק שלה, 3 מכל צד

היא מאבדת את עצמה לכאב, צועקת, משתוללת

אבל היא קשורה, ולא יכולה להתנגד. רק להתפתל, לצעוק, לגנוח

כשאחרון האטבים מונח

משפט אחד ממלא את החדר

 

כשתגמרי הם יורדים, במשיכה

 

היא לא מספיקה להגיב

כשהלשון חוזרת ומתמקמת בין רגליה

מיומנת, זזה בדיוק בתנועות הנכונות

בקצב הנכון

מעיפה אותה למעלה

היא נמסה למגע

גונחת

מניעה את האגן שלה בתנועות מעגליות

ועם כל תנועה

היא מרגישה את הידיים הנמצאות לצידי גופה

אוחזות חזק את החבלים

ממתינות לרגע הנכון

לקימור של האגן שלה כשהיא קרובה

לרגליים שמנסות להיסגר על הראש

לגניחות שמתגברות

ווכשהיא שם, בשיא

בתנועה אחת, חזקה

מלווה בצעקה שלה, כזו שגוברת על כל הגניחות

כל האטבים יורדים

 

לפני חודש. שישי, 4 באוקטובר 2019, בשעה 16:16

נוגעת בעצמה

בבית

במיטה

בעבודה

בשירותים המטונפים אי שם

בכל יום, פעם פעמיים ושלוש

נוגעת בעצמה

עד כמעט

מסתובבת ברחובות

רטובה

כמהה

נוטפת

בכל יום היא רק רוצה יותר

צריכה יותר

ולא מסופקת יותר

אסור לה לגמור לבד

רק לגעת, שוב ושוב

כל יום

לתחזק את הרטיבות

החרמנות

התסכול

לדעת את מקומה

 

ולגמור, בעוויתות

בגניחות

ללא שליטה או מחשבה

שוב ושוב ושוב

כשאני בתוכה

 

לפני חודש. חמישי, 3 באוקטובר 2019, בשעה 17:32

בבקשה 

מילה אחת יחידה

זה כל שהיא מסוגלת להביע

 

בבקשה

היא אומרת כשכל גופה רועד על המיטה

מייחל

 

בבקשה

היא אומרת כשהויברטור חוזר ונוגע בדגדגן שלה

כשגופה מתקמר

כשרגליה המפוסקות, הקשורות מנסות להיסגר

 

בבקשה

היא אומרת כשרגע לפני הפיצוץ שעומד להרעיד את גופה

הויברטור שוב מתרחק ממנה

עוזב אותה מיוחמת

רוטטת

כמהה למגע היא מזיזה את האגן ימינה ושמאלה

למעלה ולמטה

יודעת שהוא שם, קרוב, בדיוק בנקודה אליה היא לא יכולה להגיע

 

כבר 30 דקות היא מוחזקת כך

בהם היא התקרבה לקצה 18 פעמים

מול הרטט העוצמתי, שאינו יודע שובע

עיניה מכוסות

והיא קשורה, מפוסקת למיטה

אינה יודעת מי היא יותר או היכן היא

לא מבינה כמה זמן עבר

ורק מקמרת את הגב, מזיזה את האגן בתנועה מעגלית

 

בבקשה

היא גונחת

וכשהויברטור חוזר היא קופצת

מיללת

היא קרובה כל כך

ודווקא עכשיו, כשהיא בטוחה ששוב הוא יעלם

היא מגלה שהרטט נצמד אליה בכוח

לא מרפה

והיא מתפרקת, משתחררת בסדרה של גניחות ועוויתות

רגישה כל כך

אבל הרטט לא עוצר

לא מרפה

 

בבקשה

היא צועקת

מתפתלת בין החבלים האוחזים אותה

משתוללת

מזיזה את האגן בפראות

בניסיון להרחיק את הרטט מאיברה הרגיש כל כך

הרטט שעד עכשיו כה רצתה שיישאר

ועכשיו כל כך רוצה שיתרחק

אבל הוא נשאר, מהודק אליה

לא מרפה

 

ולפתע, היא מרגישה יד שמלטפת את שיערה

ואת הקול שעד עכשיו היה כה שקט 

עונה לה

בבקשה