לא סתם

היא עומדת מולי

עם מבט קשוח בעיניים

אישה קטנה, מגיעה לי בקושי לחזה

מסתכלת עלי

ובלי בושה אומרת לי תפסק רחב יותר ותרד נמוך

זה כואב

זה קשה

ושום דבר שאני עושה לא מספיק לה

היא יודעת שהיא מכאיבה לי

וברור לשנינו שהיא גם נהנית

וגם כשאני קרוב לשבירה

היא רוצה שאמשיך, בלי לעצור

ולא, אין מילת ביטחון

סדיסטית

עכשיו אני כמה שעות אחרי, ומרגיש אותה בכל הגוף

ברור לי שמחר זה יכאב אפילו יותר

וברור לי שמגיע לי

שזו רק אשמתי

זה אני שהפסקתי לכמה חודשים, וכן סגר או לא סגר זה רק תרוץ, אני החלטתי לחזור

הרבה יותר קשה לחזור להתאמן