לא סתם

הגעתי לשיא שלי בקיץ שעבר

אחרי הרבה אימונים קשים, מרוכזים הצלחתי להרים משקלים שמתחילים במשקל הגוף שלי ועולים למעלה גם ל-150% ממנו ואפילו יותר

תמיד הייתי גדול, חזק, אבל אימונים מרוכזים עם מאמן מוכשר הוציאו ממני דברים שלא חשבתי שקיימים

כשפתאום 100 קילו על מוט המשקולות הפכו להיות שלב ראשוני בחימום בדרך למספרים גדולים בהרבה, כשהמספר 200 קילו כבר היה על הכוונת בחלק מהתרגילים

זו הייתה תכנית אימונים קשה, אינטנסיבית שהגיעה לשיא שאותו תכנן מאמן מדהים בשבוע של משקלי שיא

שברתי שם שיא אחרי שיא במספרים שלא חשבתי שאגיע אליהם

ואז זה קרה

תרגיל דחיקה, 3 חזרות עם משקל אדיר, כשהמאמן מעלי, שומר, משגיח

כאב לי, אבל החלטתי להמשיך, להצליח

ופתאום הכתף השמיעה צליל מוזר, כאב חד, רע

ועדיין התעקשתי להשלים את הסט, להשלים את האימון

לא לנוח, לא לעצור

חשבתי שזה כאב שיעבור, עם מנוחה, טיפול, כדורים

טעות גדולה יותר אף פעם לא עשיתי

אבל אני כבר כמעט שנה קדימה והוא עדיין שם, מפריע, מציק, לא מרפה

למרות זאת, לא הפסקתי להתאמן, המשכתי

והיום, למרות הכאב, הצלחתי לחזור לאותה רמה היום וזה לא פשוט

הוא מורגש תמיד, מרחף, אבל יוצא באמת רק כשאני מאמץ את הגוף דווקא בדרך שאני הכי אוהב באימון, עוצר אותי דווקא שם

ניסיתי כל מיני טיפולים, חלקם עזרו ומיתנו, חלקם לא

בשבוע הבא אנסה עוד מטפל, אחד שקיבל המלצות בשפע. אולי הוא יעזור

לא פשוט לחיות עם כאב רע, כזה שלא עובר, נשאר ולא מרפה

זה אחר מכאב מהסוג שאותו אני חובב כאן, הקצר, המקומי, זה עם המשמעות

זה שמשאיר סימנים שדוהים עם הזמן

ואני, מחזיק אצבעות, מחכה שיעבור

טוב נו, התמונה לא מייצגת, אבל אם כבר...