לא סתם

יוצא לי מדי פעם לזרוק רמיזות על העולם הזה לאנשים שאני מכיר

לחברים

למשפחה

לאנשים בעבודה

ואיכשהו רוב התגובות דומות - רתיעה, הלם, הפניה דחופה לטיפול נפשי...

הם חיים כל כך בעולם ה"רגיל" עד שהם לא מסוגלים בכלל להבין את האחר, את השונה

מתיחסים אלינו כמו אל חבורה של מטורפים

וזה אולי מה שאני הכי אוהב בפגישות שיוצאות מכאן, בדייטים, במאנצ'ים

את היכולת לשבת על כוס קפה (או בירה או שוקו או לימוננע גרוס)

ופשוט לדבר על העולם הזה שמושך אותנו כל כך 

לקבל מהצד השני חיוכים לשם שינוי, הבנה ושיתוף חזרה

לנהל שיחה בגובה העיניים, לחשוף ולהחשף

בלי להרגיש שאני חי בעולם אחר

ואולי בעצם, דווקא הם המטורפים ואנחנו אלה שמבינים איך העולם צריך באמת להראות