זה קורה לי אחת לתקופה, כשמגיעים חרדים מהסוג הכבד, השמרן, להתייעץ איתי
שלא יהיו טעויות, כל מי שמגיע אלי בא מסיבה טובה, בגלל בעיה קשה, וכדי לקבל דעה מהסוג שלא ימצא במקום אחר
אבל חרדים מהסוג הזה מתנהגים אחרת
זה לוקח לי זמן לשים את האצבע על זה, עד שהם באמת מתחילים לדבר, לשפוך את הלב
ופונים אלי, ברגשי כבוד, בלשון רבים
מה אתם חושבים?
מה דעתכם?
מה אתם יכולים לעשות?
וזה משגע אותי, מחרפן.
כמעט כמו שהתשובות שלי אליהם חזרה, בלשון יחיד, מערערות אותם, גורמות להם להיכשל בלשון
הם כל כך רגילים לזה, לפניה בלשון רבים בכל מקום שבו הם מנסים להביע כבוד, רגילים גם שעונים להם באותה הצורה
אבל כשהשיחה מחליפה יחיד ורבים בכל משפט שעובר, זה מערער את מעט היציבות שעוד נותרה להם
ואם הם אצלי אז הרבה יציבות לא הייתה מראש
וזה ברור לי, אבל למרות הקושי הברור שלהם, אין שום סיכוי שאדבר על עצמי בלשון רבים, עם כל שיגעון הגדלות שאולי יש לי
אחרי הכל, אני לפחות מקווה שבינתיים אין לי תולעים
