לא סתם

זה צורך, עמוק כזה, בוער

הוא מדגדג לי באצבעות כשאני כותב

שורף לי בגרון כשאני מדבר

חרוט בי, במקום ההוא, עמוק בפנים

געגוע

לאותה תחושה, חמימה כל כך

בטוחה כל כך

ממלאת כל כך

לביטחון המוחלט בידיעה, שאני רק צריך לומר "בואי"

והיא עוזבת הכל, מחייכת מאוזן לאוזן

ובאה

כי היא רוצה אפילו יותר