לא סתם

יש משהו מדהים בלדעת שיש מישהי מולי, שרוצה, שמשתוקקת

שלא רק מוכנה לתת את עצמה, מעצמה, אלא מייחלת ליותר

וזה מפתה, כל כך מפתה

לקחת, בלי לחשוב, לתת לה את החלום הפרוע ביותר שלה ומעבר לו

ובאותה מידה, מפתה לא פחות להעצים את התחושה

להביא את הריגוש שלה לסף רתיחה ולהותיר אותה באותה נקודה, לאורך זמן

לדעת בדיוק מה היא רוצה כל כך, לתת לה לדעת שזה שם, מולה

לוודא שאין דבר אחר במחשבות שלה ביום, בחלומות שלה בלילה

ברטיבות הבלתי נגמרת בין רגליה

להוסיף ולגרות, עד הקצה

ואז, כשהרגע יגיע, בבוא היום

כל המתח, הגירוי והתסכול שהצטברו ונאגרו עד אותו היום ישתחררו באחת

יותירו את הלב שלה פועם

אצלי ביד