לפני שנתיים. 29 במאי 2022 בשעה 10:57
היא נוגעת בעצמה
כמו שהיא רגילה
בנקודות האלה שהאצבעות שלה יודעות למצוא רק עם עצמן
בבית
במיטה
בעבודה
בשירותים המטונפים אי שם
בכל יום, פעם פעמיים ושלוש
נוגעת בעצמה
עד כמעט
עד אותו קו של עונג שאסור לה לעבור
מסתובבת ברחובות
רטובה
כמהה
נוטפת
בכל יום היא רק רוצה יותר
צריכה יותר
ולא מסופקת יותר
אסור לה לגמור לבד
רק לגעת, שוב ושוב
כל יום
לתחזק את הרטיבות
החרמנות
התסכול
לדעת את מקומה
להרגיש את המשמעות של המרחק ממני
ולגמור, בעוויתות
בגניחות
ללא שליטה או מחשבה
שוב ושוב ושוב
כשאני בתוכה