לא סתם

יש את הרגעים האלה

שבהם אני לא רוצה לחשוב

לתכנן, לבנות

הרגעים שבהם אני פשוט רוצה לזוז

להשתולל

לדעת שאני יכול לשחרר את כל מה שחבוי בתוכי

לדעת שיש מתחתי מישהי שרוצה להכיל את כל אלה

לספוג אותם

לקבל אותם

על גופה

בתוך גופה

גם אם זה אומר שהוויתה מתמצית במלמול של הברות לא ברורות לתוך כרית

בגניחות ואנחות

בעובדה שגופה מתפתל כנגד המגע שלי

פשוט לזוז, בכוח

בלי לחשוב