לפני שנתיים. 18 באוקטובר 2022 בשעה 12:07
היא ליוותה אותי הרבה שנים
תמיד הייתה שם בשבילי
התרחבה איתי וגם התכווצה, חור אחד בכל פעם
עם השנים הצבע שלה הלך ודהה
נוצרו בה חריצים, קפלים
היא פגשה את כל הנשלטות שלי, את אלה שהיו איתי לערב אחד, את אלה שהיו שלי לתקופה ארוכה
הכירה אותן טוב יותר מהרמה בה הכירו את עצמן
ידעה אותן, חרשה בבשרן
ספגה אליה את הכאב שלהן, את הזיעה, את העונג האפל
הותירה את סימניה בעורן, בנפשן
אחרי שהתבלתה עד לרמה שבה הסנטימנטליות נסוגה, קניתי לי חדשה
שחורה ומבריקה, בעלת אבזם כסוף עם ברק של חדש
חגורה בתולית, לא מנוסה, לא משופשפת
ועכשיו, כשהישנה נותרה בבדידות בארון, דרושות נסיבות בעלות ערך כדי לתת לחדשה את ההתנסות הראשונה שלה...