לא סתם

שוכבת על הבטן, במיטה שלה

זזה מצד לצד

מתפתלת

גונחת במאמץ, בתסכול, דרך הבד שממלא את פיה

אישה יפיפיה, מוצגת לראווה

קשורה במהודק כמו אריזת מתנה

הרגליים מקומרות, קשורות לידיים

הצמה הקלועה שלה קשורה במהודק לנקודת החיבור ביניהן

גורמת לראשה להשאר זקוף, לעיניה המכוסות לבהות קדימה לחלל

לאטבים שעל פטמותיה לגעת, לא לגעת במזרן

היא מרגישה את הכוס שלה נוטף, מטפטף

את הדגדגן שלה נוגע, לא נוגע בויברטור שמודבק לירך שלה, מופעל על עוצמה חלשה, מגרה ולא מספקת

היא לא יודעת כמה זמן היא הושארה כך, אולי עברה שעה, אולי שעתיים

היא לא מסוגלת להשתחרר, היא יודעת, היא ניסתה

הולכת ואובדת בתוך התחושה, של איברים חסרי תחושה, של גירוי מתמשך

בתוך העולם הפרטי שלה

מודעת לחלוטין לזה שבכל הזמן הזה היא תפאורה לאדונה

כל גופה מודע לנוכחות איתה בחדר

קרוב אבל רחוק

כשעוברת שעה ועוד שעה

וטוב לה