לא סתם

היא נכנסת למכונית

לבושה יפה, נרגשת, מבושמת

מתרגשת

יפיפיה

מתיישבת לידי, יודעת שבשעות הקרובות היא שלי, בכל דרך שאבחר

הנסיעה לא ארוכה ולמרות זאת אחרי כמה דקות אני עוצר את הרכב בצד הדרך

מסתובב אליה בחיוך

כיף לראות אותה אחרי זמן שעבר, להביט בה, למשוך אותה אלי לחיבוק, לנשיקה

לדעת שהיא מתרגשת, כמעט כמוני

ובאותו חיוך, לסובב אותה במושב עם הגב אלי, למקם את ידיה מאחורי גבה

בתנועה קצרה, בטוחה, לקשור אותן עם החבל שחיכה שם ליד המושב

לדעת שהלב שלה דופק, שהיא לא ציפתה למצב הזה בחוץ, ברחוב, גם אם בתוך הרכב הסגור

גם אם אף אחד לא יכול להבין מבחוץ

ואז, לי רק נשאר לחגור אותה יפה לידי בחגורה, לכבול אותה יותר למקומה

ולהשאיר את יד ימין לטייל על גופה בנסיעה שנותרה

אנחנו רק מתחילים