היא מרחפת בעולם משלה
לא מודעת למתרחש סביבה
שוכבת עקודה על המיטה הרחבה
מפוסקת, קשורה היטב
עיניה מכוסות, פיה חסום ונעול
על אוזניה אזניות המשמיעות מוזיקה חרישית
מנותקת לחלוטין מכל יכולת לחוש את העולם סביבה
לא יודעת כמה זמן היא כבר שוכבת כך
היא ניסתה להתפתל בהתחלה
להשתחרר
לנתק יד או רגל מהחבלים ההדוקים
לטלטל את האזניות
אך הכל ללא הצלחה
האם עברה שעה?
או יום?
המוזיקה מונוטונית, חזרתית, לא נותנת אינדיקציה לחלוף הזמן
היא גונחת דרך מחסום הפה, נושמת בלית ברירה דרך האף, נשימות קצרות עמוקות
לא יודעת אם היא לבדה או אם צופה בה מעגל של אנשים
היא נדהמת מתחושת ההקלה ששוטפת אותה כשהיא חשה לפתע על גופה את משקל גופו המוכר
את הריח שלו בכל נשימה של אפה
כשהוא חודר אליה בעוצמה, בלי אזהרה
לוקח אותה במהירות, בפראות, בכוח
מטלטל את גופה הקשור
משתמש בה ככלי, כחפץ, לסיפוקו המהיר
היא יודעת שהוא קרוב לשיא לפי מקצב גופו המוכר
מריחה את ריח גופו החזק כשגופו מתרפה עליה לפתע, נח
היא מסופקת כל כך מנוכחותו, מהנאתו ממנה
אך מבינה בבעתה את שעומד לקרות
היא רוצה לזעוק כשהוא מתרומם ממנה
יוצא ממנה
מותיר אותה שוב לבדה, עקודה, מנותקת
נוטפת שאריות של נוזלים וזרע כמזכרת
עד שירצה בה שוב