לא חושב שיש משהו קשה יותר
לוקח זמן ליצור קשר, להעמיק אותו, להבין אותו
בהתחלה אין רגש, יש משחק הדדי. גישוש, בדיקה
עם הזמן הפוקוס כבר לא על המשחק, הוא עובר למקומות אחרים, לרגש שנוצר
לאפשרות להכנס עמוק, לגעת לא רק בגוף אלא ברגש, בנפש, בראש. שלי שלה
וזה הופך את הקשר לטוב בהרבה, למספק בהרבה. ובמקרה שלי לקשה בהרבה
מצד אחד אני לא אדרוש לעולם מהפרטנרית שלי משהו שאני לא יכול לתת, ואם אני לא יכול להתחייב למונוגמיה, אין סיכוי שאדרוש ממנה התחייבות כזו
ההפך, אני אתמוך אם תרצה קשרים אחרים, אעודד, אהיה שם עבורה
ובניגוד להרבה מקומות אחרים בהם ארצה אותה חשופה לחלוטין, את המימד הזה אתן לה לחשוף מולי בקצב שלה, אם תרצה.
מצד שני, בטח כשנוצר רגש משמעותי זה קשה כל כך לשחרר. לאפשר את המרחב כשהיצר הטריטוריאלי שואג, יוצר דחף אדיר להגיד - רק שלי
לדעת שהיא משחקת עם אחרים, כאלה שהיו לה בעבר, חדשים שנוצרים במקביל. לאפשר לה את המרחב למרות זאת
ועם כל אלה, איפשהו, לדעת שאם הקשר לא נשבר בגלל המצב הזה, עם כל הקושי ההדדי.
הוא רק יתעצם כתוצאה
