אנחנו צריכים לדבר
משפט רציני כזה שנזרק לאוויר יוצא מהפה שלי
והיא, מופתעת, שואלת - דווקא עכשיו?
ברור שעכשיו! אם לא עכשיו אז מתי?
אבל...
אבל מה? אני בכלל לא רוצה לדבר איתך, אני עונה
מחייך מאוזן לאוזן והיא לא רואה
היא מבולבלת, אז עם מי אתה רוצה לדבר? ולמה עכשיו?
שאלה לגיטימית, אולי, למי שנמצאת איתי לבד בחדר, שוכבת ערומה על הברכיים שלי עם התחת באוויר
אני מדבר עם היחידי שחשוב כאן
עם התחת שלך שבינתיים צבוע בלבן בוהק
אנחנו ננהל שיחה ארוכה, מלב אל לב
אני אדבר הרבה עם הידיים, והתחת יצעק
זו תהיה שיחה טובה, עמוקה
נדבר על רמות הטיזריות שאליהן אפשר להגיע, על עמידה בזמנים ועל ציות
נדבר בעיקר על ציות
עד שהצבע שלך, והצלילים שתשמיעי יבהירו לי שיש הבנה של הרצונות שלי
עד שטביעות הידיים שלי שישארו עליו יוודאו שהתחת ינהל את ההתנהגות שלך מעכשיו
כדי שהתחת יעזור לך ללמוד, לזכור, להתנהג יפה
וכשנסיים לדבר, אני אבוא לבקר אותו, הרבה יותר מקרוב
