לא סתם

פותח את השבוע, יום ראשון בבוקר

מנסה להתניע עם כוס קפה, נותן מבט בערימת ההפתעות שיש לי על השולחן

חלק מערימות הנייר מחכות עוד מהשבוע שעבר, חלק צמחו במפתיע בזמן שעבר מחמישי בערב, באופן בלתי מוסבר

מזכירות לי בעיקר את הזמן שעבר מאז הפעם האחרונה שבה פיניתי את השולחן לטובת אישה יפה שתשכב לרוחבו

אחת מערימות הנייר תופסת לי את העין

ערימה מכובדת, עבה במיוחד, מהסוג שגורם התקפי לב לאיטיים בקריאה

אין מהדק שיעבור דרכה, היא עבה מדי, כבדה מדי

אבל מי ששלח לי אותה רצה לוודא שבכל זאת תגיע כמקשה אחת, מסודרת ויפה

הדרך להצליח במשימה הלא פשוטה בכלל הזו, תפסה לי את העין ויצרה צעצוע חדש לאוסף שלי

ובינתיים, אחרי שהות קצרה על האצבע שלי למטרת בדיקה השוואתית, נראה לי שהוא הולך לצד המפחיד במיוחד בשקית ההפתעות שלי

לי לפחות זה גרם לפתוח את הבוקר בחיוך

ראשון שמח לכולם