לא סתם

טיול במדבר ביום קיץ

השמש בשמים לוהטת

משטחת את האופק לגוונים של אפור ולבן

בערוצי הנחלים, בנקודות מוסתרות, מוצלות

יש צמחיה

פזורה, משתנה

צמחים עקשניים, קשוחים

מתמודדים עם השמש, עם היובש, עם בעלי החיים שרואים בהם מקור מזון יחיד בשממה

ובעונה הנכונה, המטייל המותש נתקל בשיח צלף ענק

תלוי מסלע, ממצוק

ובין הקוצים האכזריים שלו

מסתתרים הפרות

גדולים ועסיסיים

וכשהם בשלים הם מתבקעים, מפזרים את המתיקות שבפנים לאוויר היבש יחד עם הזרעים

והמטייל הבודד

הרחוק מאישה ומחום

מביט בפרי במבט מיוחם, ברור

ורואה מולו את מה שהוא מייחל לו באמת

את האישה המינית, היצרית

את האיבר המגורה והנפוח שלה

ובהעדר תחליף, כל מה שנותר למטייל

זה להזהר מהקוצים

לקטוף

ולטמון בו את הפה, את הלשון

כמו שהיה רוצה לטמון בה

ולא סתם השם שלו - אביונה

משקף את מה שאנחנו רואים בו באמת...