לא סתם

זה לא מובן מאליו להשאיר סימנים באדם אחר

טביעות ידיים, סימני חגורה ומקל, עיגולים עיגולים של סימני שיניים

זו סוג הכרזת בעלות, אמירה של כוח

משהו ממני שנשאר שם גם כשאני רחוק

משהו שמזכיר לה אותי בתחושת הגוף, במגע

בכל פעם שהיא מתלבשת, יושבת

בכל פעם שהיא מסתכלת במראה

לסימנים יש נטיה עם הזמן שחולף לשנות צבע, לשנות צורה 

לדהות אט אט

והם יפים, כשבעיני שנינו הם סימנים שנטבעו בבשרה בחיוך הדדי

מצד שני יש סימנים שלא דוהים

אלו שנחרטים בבשר, מצלקים

מהיום הראשון שלי כאן החלטתי שאני עושה הכל, אבל הכל כדי להימנע מהם

שאלו סימנים שאני לא אשאיר באדם אחר מבחירה שלי, רק מהרצון שלי

כי למרות השליטה, הבעלות והכניעה, יש גם גבול למה שארצה לחרוט בגוף של אחר

למה שישאר שם הרבה אחרי

אלא אם, היא תבקש, יפה

תסביר למה

ואז, אולי, אם אשתכנע שזה באמת מה שהיא רוצה

אשאיר גם סימנים כאלה