לא סתם

היכרויות זה חרא של עולם, היכרויות דרך הכלוב, כמו כל דבר בבדסם, הן העצמה של העולם הרגיל והכפלה שלו פי 1,000 לפחות

שוק הבשר גדול, רחב, אינסופי. יש בו כל טוב מצד אחד, מצד שני יש בו כל כך הרבה שטחיות, רדידות ורוע לאורך הדרך

כשקשר מתהווה, כשיש כימיה, היא יכולה להיות מורגשת באוויר כמו חשמל סטטי בחדר, החיוך, המשיכה, הרצון

ובדיוק כמו הקיום של אותה משיכה, גם ההעדר שלה מורגש, מאוד, לפעמים כבר בשניות הראשונות

המשיכה לא חייבת להיות דווקא פיזית, יש כל כך הרבה מעבר למימד הזה

אבל בטח מול הבלבול שיש מול כל ההיצע האפשרי, מול הצורך לסנן, לבחור

מול הידיעה שבקשר צריך להשקיע

אנחנו מנסים מראש לבחור פוטנציאל על סמך המידע הגלוי לעין, השטחי לפעמים, הרדוד

על סמך תמונה רנדומלית של אדם לא מוכר. על סמך התכתבות מול הלא ידוע על פני רקע שחור, כחול או ירוק

הזהירות הזו עוזרת הרבה, ועם זאת, היא גם גורמת לנו לפספס לפעמים. לא לתת הזדמנות למשהו נפלא רק בגלל שההתחלה לא תאמה איזשהו סט של קריטריונים

ואני, עדיין לא החלטתי מה נכון יותר, מה נכון פחות

אני רק יודע שבסופו של יום, המסקנות שאפשר להגיע אליהן בשיחה מחוייכת פנים אל פנים שתמשך 10 דקות

טובות יותר, מדוייקות יותר וחזקות יותר מאלה שאפשר להגיע אליהן אחרי רצף של תמונות והתכתבות מתמשכת

אבל כשזה עובד, כשהחשמל זורם ברור וחזק בין שני אנשים

זה שווה את כל התהליך שהוביל לאותו רגע