תתלבשי יפה בשבילי
אני רוצה לדעת שכולם יסובבו אחרייך ראשים מחר
הרבה יותר ממה שהם עושים בדרך כלל
זה כל מה שביקשתי ממנה בערב לפני
כשהיא יודעת שאני מגיע לאסוף אותה מהעבודה למחרת
אישה יפה חיכתה לי בצהריים
בשמלה ייצוגית
כזו שללא ספק מכבדת את מקום העבודה האליטיסטי שלה מצד אחד
ומצד שני, כזו שצמודה בדיוק במקומות הנכונים
גורמת לכולם לחייך במבט ראשון ואז, בלי שליטה, להחזיר מבט
לעקוב אחריה עם העיניים
מהופנטים
ברור לה מה השמלה שלה משדרת
וברור לה גם בדיוק כמה היא יפה
נחשקת
ועם זאת, היא משפילה מבט כשהיא רואה אותי מחכה לה
נבוכה
מודעת לסערת הרגשות שלה
לרצונות
לרטיבות הגואה בין ירכיה
הרכב ממתין בפינה נסתרת בחניון בניין המשרדים
לא רחוק מהמעלית
היא נכנסת פנימה במהירות
מצפה שאתניע וניסע
נתרחק מהדלת ממנה יכול לצאת בכל רגע קולגה או מנהל בדרכו הביתה
מישהו מוכר, שישאל את עצמו עם מי היא נכנסת לרכב
ולאן היא נוסעת
אבל אני לא ממהר לשום מקום
ברור לי איך היא מרגישה
בחיוך אני רומז לה להוריד את החזיה
והיא, אדומה כולה, מצייתת
כי כזו היא, ילדה טובה
מסתתרת מאחורי שמשת המכונית מפני עוברים ושבים אפשריים
מתירה במהירות את החזיה בין הבגדים
מתפללת שאף אחד לא יעבור שם במקרה
מצפה שעכשיו, כשצייתה, נתחיל בנסיעה
ואני?
שולף מתא הכפפות את החבל הדק, הארוך שחיכה לה שם
בתנועה איטית, בטוחה מחלץ שד כבד אחד מהשמלה
היא נבוכה, לחוצה, אדומה, לא יודעת אם להביט החוצה
אם לעצום עיניים
אם לקבור את עצמה בו במקום
לבסוף היא יכולה להביט רק למטה
על ידי שמלפפות את החבל סביב השד שלה
גורמות לו להתקשות, להעמד, להאדים
כשהקשירה הדוקה דיה אני מעביר את החבל במהירות מאחורי ראשה
מהדק, גורם לשד הקשור להתרומם, להזדקר, להשען על צווארה
שומר על הלחץ בחבל ונותן את אותו הטיפול גם לשד השני, זה שחיכה עד עכשיו כל כך בסבלנות
היא מתרגשת, נבוכה כל כך ומגורה כל כך בו זמנית
משתנקת מהקלה ומגירוי כשאני מחזיר את השמלה לכסות בקושי את שדיה הקשורים הזקורים קדימה
נותן ליטוף ולחיצה לאיברים הרגישים דרך הבד
ועכשיו
אפשר להניע ולהתחיל לנסוע
לאט
הדרך לא ארוכה
והכביש מלא הזדמנויות לפנינו
ואולי, כשנצא לכביש המהיר
יד ימין שלי תסכים לרגע להרפות מהרטיבות שבין רגליה
ולחלץ שוב את השדיים הקשורים, המאדימים, מכלא הבד של השמלה
מי אמר שהסשן מתחיל כשהדלת נסגרת מאחורינו?