המסע של חתולה והייטק

לפעמים לקלוע לדעת רבים אומר שאתה צודק. לפעמים זה אומר שאתה כבשה תועה, או שהאור בקצה המנהרה זו הרכבת שבמקרה באה ממול.

זה פוסט שמסתובב לי בראש כבר כמה זמן. הוא לגמרי Off-topic אבל רלוונטי לכאן כמו חליפת חתולה צמודה מלייטקס שחור. אני יודע מה אני רוצה לכתוב ורק צריך לתת למילים לזרום.
ודווקא היום, כשכבר התיישבתי וכמעט סיימתי אותו קראתי פוסט של Purified (שלמען הגילוי הנאות אני לא מכיר אותה, אבל היא נשמעת לי לעניין ובעלת חוכמת חיים) ואמרתי לעצמי: "אוף!! בדיוק מה שאני אומר!!" וזה הוציא לי את הרוח מהמפרשים.

מצד שני, עוד כמה שעות של משתמש מחובר לאתר נשפו רוח חדשה במפרשיי ויצאתי לשרוף את האימפריה.

הנושא הטעון (שאין לי ספק שיעורר גל תגובות מכל מיני סוגים וכיוונים שבהחלט איני צופה אותן כעת) הוא ההודעות שאנשים שולחים בכלוב (כאן יש אתנחתא, והתופים של "אודיסאה 2001" מתחילים ברקע).

עכשיו, כשרבים מכם מגלגלים בעיניהם, חלקכם מתכננים תגובות תגמול וחלקכן מהנהנות ומצקצקות במעט פולניות (גם הלא פולניות עושות זאת פה ושם אני מניח, לא?) אפשר לגשת להוציא את הערמונים מהאש.
תיבת ההודעות של משתמש באתר היא פומבית. כל אחד יכול לשלוח לשם מה שבא לו. נכון שאפשר לחסום אנשים אבל לפעמים הבעיה היא בתוכן ולא בעצם ההטרדה המתרחשת.

יש את הסוג התמים למראה: "היי, מה שלומך?" או "ערב טוב" או איזה הערה בנאלית אחרת. האמת? זה די סבבה ונחמד שאנשים מנומסים, אבל קשה לנהל שיחת חולין בהודעות ואין בכך הרבה טעם, במיוחד בכלוב. בואו נודה – אנחנו פה להכיר אנשים, למטרות כאלה ואחרות, ונימוס בהחלט רצוי ומוערך. אבל בואו נהיה גם קצת תכלסים ונזיז את העסק.
אנחנו גם אוהבים מחמאות ועונים עליהם בנימוס. אבל אם יש משהו מעבר נשמח לדעת, שלא נצטרך שתגידו "אם לא הבנתם זאת הצעת עבדות" או משהו דומה.

יש את אלה שלא קוראים בפרופיל את הבקשות או בגדול מה מחפשים ושולחים את לחמם. האמת, לפעמים צריך להעיז בשביל להצליח. יש ריספקט. לפעמים המרחק הוא כה גדול שזה מגוחך. פניות אישיות, בוטות, כאלה שבטוחים שהשמש זורחת להם מהתחת, וכאלה שהם פשוט הנשמה התאומה שלנו, עם פרופיל ריק (בעקרון לא משתפים פעולה עם אלה).
לפעמים שולטים פונים ובטוחים שכול שולטת רוצה בסתר ליבה לחוש את הצד השני של המקל.... אז כתבנו שאפשר שולטים אבל לא כשולטים אלא כבני אדם. אז כתבנו. לרמוס את המילה והרצון הרי הכי קל כי כולם יודעים יותר.

יש את הלחוצים, ששולחים טלפון בהודעה ראשונה או שניה, ממהרים לסגור את העסקה. פה זה כנראה איזה פאק שלנו, שאנחנו איטיים, מעוניינים להכיר את הצד השני, להיות בטוחים לפני שעוברים למסן או רחמנא ליצלן לטלפון. כמובן שזה מחשיד אותנו בוירטואליות ורבלית שמבזבזת את זמנם של העוברים ושבים שרק רוצים לטקטק משהו עם מישהי/ו.

על המתחזים לא רוצה לדבר. התופעה ידועה ומוכרת, ואין מקום לפתוח אותה שוב. "אין לי מצלמה, הנה אני בלי חזייה. תפתחי מצלמה? אני מתה מסקרנות". Nuff said…
עוד דבר קטן למשני הניק למיניהם: אתם יודעים שאפשר לשמור ים הודעות ולראות היסטוריה וזה תופס גם שינויי ניק, נכון? סבבה. רק מוודא 😄

יש את האנינים. לרוב שולטים, שבטוחים שאם התחלנו להיות רצינים איתם אז אסור לנו להפגש ולדבר עם אף אחד אחר. בהגדרה, הדבר הנכון לעשות הוא לחפש עד שמחליטים. כשמחליטים, מתחילה תקופה של מעין אקסקלוסיביות עד למימוש. אנחנו לא הנשים שלכם שחייבים דין וחשבון מלא עם מי ומה אנחנו נפגשים.

יש עוד הרבה, אבל אין לי ספק שהקוראים מתעייפים. ככתב חצי-מקצועי לשעבר בוואלה ספורט וכתב פרילנס (להנאה) בתחום הפנאי אני מכיר את התיזה הרווחת שאחרי מקסימום 600 מילים אנשים מתעייפים.
אולי פה קצת יותר כי בכל זאת זה לא ביקורת DVD או משהו, אבל הפואנטה מובנת.

אנחנו משתדלים לכבד כל פונה מכובד שעונה על מה שכתבנו בפרופיל. לפעמים דברים חומקים אז לא צריך להתעצבן. זה לא בושה לשאול שוב (אני יודע שאתם אנשים עסוקים, תאמינו שגם אנחנו). יש אנשים כמונו עם תהליך איטי, ואתם יודעים מה? זכותינו. אתם יכולים להאשים אותנו בוירטואליות וחוסר רצינות, אבל יש פה יותר אנשים מאצבעות הידיים והרגליים של שנינו שכבר מכירים אותנו ויעידו על הרצינות. אז חפיף, אין צורך להעלב ולהעליב. לא מתאים הקצב? תעברו הלאה, מקסימום תשאירו על אש קטנה.

ומכיוון שיום כיפור מתקרב, אז אין אפשר בלי זה (מאוד פוליטיקלי קורקט). אין לי ספק שיש אנשים כאן שהתעלמנו מפניות שלא בצדק או שלא יצא או שפשוט לא ממש הסתדר. אם פגענו במישהו בטעות אז אנחנו מתנצלים. אם פגענו במישהו בכוונה – כנראה שהוא יודע 😄
אם כך אז הכל בסדר. צום קל לכולם!!!