הגעתי בזמן, בשעה שנקבעה. מצאתי אותו במרכז החדר מכוסה עיניים. מלכתו חייכה אליי. החיוך שלה היה מדהים."הנה הוא עבורך" חייכה.
הסתכלתי לעברו. ידיו קשורות מאחורי גבו, רגליו צמודות. הסתובבתי סביבו, מנסה להעריך אותו. הוא עמד על ברכיו. מלכתו התיישבה על הספה. הדליקה סיגריה וחייכה.
"פתח רגלייך" פקדה. "תן למלכה להסתכל בך"...הרמתי את רגלי לכיוון אשכיו והזזתי אותם. איברו היה זקור לקראתי. חייכתי לעברה ובעטתי באשכיו. הוא התכופף ומיד חזר להזדקף. מלכתו הייתה מאד מרוצה מתגובתו המהירה ומיד התרוממה ממקומה. היא הפנתה את גבה אליו והתחת שלה היה בתוך פניו. "לקק שפוט" פקדה עליו. הלכתי מאחוריו והעברתי את ציפורניי על גבו. הנה צצים להם סימני הציפורניים האדומים שאני כל כך אוהבת. לשונו הייתה דבוקה לתחת של מלכתו. בידיי השנייה משכתי את אשכיו למטה.
התחלתי להצליף בו והסימנים החלו להתרבות. העברתי את ידיי על התחת האדום שלו והסימנים בערו לי בידיים. "רד על ארבע שפוט" פקדה עליו. היא הביאה את הסטרפאון וקשרה אותו על גבו של העבד, מזדקר בגסות מעלה. "הנה לך כסא מלכות" פתחתי רגליי, הרמתי את החצאית והתיישבתי עליו. התרגשתי כל כך. "כולו שלך" חייכה לעברי. טפטפתי בעדינות שעווה רותחת על גבו, בכל נגיעה הוא זז תחתיי והרגשתי אותו כל כך בתוכי. באותו זמן היא קשרה את אשכיו.
לפתע שמעתי רעש מפתחות. הרמתי את ראשי לעברה מבלי להוציא מילה. "הוא שומר מפתחות מעולה" החיוך התפשט על פניי. איזה רעיון נפלא. הצבעתי אל מעילי. היו שם 2 צרורות שונים. היא משכה אותם ותלתה את כולם על אשכיו. הוא החל להאנח מהכובד. התרוממתי כולי נוטפת מיצים. היא פירקה את הסטרפאון מגבו. "התרומם" פקדה עליו. הוא נעמד. ביד מהירה נענעתי את המפתחות. נשימותיו השתנו והפכו להיות יותר מהירות. לבשתי כפפות וטיילתי בעדינות על פטמותיו. הוא החל להתפתל, הוא החל לחייך. חיוך ביישני, נעים.
"נעים לך? נכון?" פנתה אליו מלכתו. "כן מלכתי" ענה לה בנחישות. היא הלכה מאחוריי. סימנה לי לפתוח את רגליי. התכופפה והנחיתה את השוט שלה במכה מדויקת על אשכיו הנפוחים. הוא ניסה להתכופף אך תפסתי בפטמותיו. פרצופו התעוות לרגע. "לא שמעתי תודה למלכה המלטפת!" צעקה לעברו. "תודה למלכה המלט..." עוד מכה נחתה על אשכיו. הוא השתתק. "נסה שוב...עד שתצליח" פקדה עליו. "תודה למלכה המל...." שוב צליפת השוט על אשכיו "כה המלטפת" צעק, ופניו התעוותו בכאב.
הסתובבתי לעברה בחיוך ענקי. צעדתי לקראתה. היא התרוממה. "נכון שהוא ..." נישקתי אותה על שפתיה, נשיקה לוהטת רכה ואסרטיבית. צעדתי לקראתו משכתי את אשכיו למעלה והוא ניסה להרים את גופו, חילצתי את המפתחות שלי מאשכיו. החדרתי אצבע לתוך הכוס החם שלי והנחתי לפני אפו. הוא נשם את הריח המתוק לתוכו וצעק "תודה למלכתי על הפרס". הסתובבתי לעברה ויצאנו מהחדר.
"מסרי לו את אהבתי. נפגשים מחר באוואטר..נכון?"
"כן. הוא יתפלץ כשאספר לו שזו את" חייכה אליי.
נכנסתי לאוטו. נסעתי הביתה עם מוסיקה, בתחושת רטיבות נעימה. כשיצאתי מהאוטו השלולית הייתה ענקית.
"הייטק... רד למטה, לאוטו, לנקות אותי"
לפני 14 שנים. 30 בינואר 2010 בשעה 20:29
