המסע של חתולה והייטק

הבוקר אני מעוך באופן רשמי.
היא נסעה שלשום בלילה למסע (חתיכת מסע של 3 טיסות פלוס 3 שעות אוטובוס לקינוח... נשמע כמו קבוצת כדורגל שנוסעת לעיר שדה באזרבייג'ן
לשחק במוקדמות גביע משהו (למרות שלבאקו יש טיסות ישירות או היו או לא משנה)) - אבל זה היה באמצע הלילה, אחרי יום עמוס והשינה
הייתה לא משהו.

יום שלם בבית עם גמד ב' וגב קצת תפוס הוא תענוג מפוקפק. ההפנמה לגבי הנסיעה הסתברה כעורבא פרח, ולראיה תעלת הימים שחפורה לי הבוקר
במוח (החל משעה 6 למתעניינים). ארצה להודות באופן אישי לזונות של הוט ולאחל להם מוות בייסוריים קשים תוך שאני מריע בוו-בוזאלות של המונדיאל
(חייבים להוסיף לארסנל העינויים של השב"כ פשוט חייבים) על זה שכל פעם שצריך ב-6 בבוקר הפאקינג VOD לא מתפקד !!!! בשביל מה משלמים כסף???

עכשיו הבית שקט לכמה דקות, ואפשר לשמוע את עצמי חושב.

כולנו מתגעגעים לגברת הבית וזה לא קל. לומדים להעריך את הנשים על איך הן מסתדרות ומתקתקות עניינים, מעבר לעובדה שנראה לי שהגמדים היו
מתגעגעים אלי פחות מאשר אליה (אימא זו אימא בכל זאת). העיקר שהיא תבלה ויהיה לה כיף. מאחלים לה מפה בהצלחה במלכת המדבר ומבחינתי
שתסע עוד פעם בשנה הבאה כמנצחת (לפחות נתאמץ בלי לשלם הרבה כסף).

בניתי על המונדיאל הזה שישעשע אותי קלות ובינתיים, חוץ מהזמזום הנוראי אפשר בעיקר לשמוע את עצמי נוחר. ממש מונדיעז (והקרדיט לפרסומאי
של ילו). גועל נפש ותת רמה של טורניר. נקווה לשיפור אם כי אין לי מושג מאיפה הוא יכול להגיע.

לסיכום המלצת ספר (ולא שאני מגלה פה את אמריקה) - נערה עם קעקוע דרקון. אני קורא אותו זמן מה במקביל ומנסה לא לרוץ בו מהר כי כיף לי
לקרוא אותו. משהו בשמות השבדים האלה מרגיע מחד ועושה לי חשק לנסוע לשם מאידך (לא הייתם מעבירים סופש באיזה הדסטאד או קרלסקרונה??).
בקיצור - הספר תפס תאוצה ברגע לא נכון, ואתמול, לאחר שנרדמתי על הספה בציפיה לטלפון מהלאפית הפרטית שלנו, הלכתי למקלחת זריזה ואיכשהו
שקעתי בבולמוס של שעה וחצי קריאה שקרעה לי את הלילה. לפחות הספר נגמר ונתחיל מיד את ההמשך. מומלץ בחום.

כמו שהבטחתי - הפוסט הבא יהיה טופיקי. לא לברוח לשום מקום!