אז הגמד קם בחמש(!!!). אלוהים אדירים, הוא הלך לישון ב-11 כי נמנם בצהריים, ואני הייתי מפורק,
אז הוא קם בחמש???
בקיצור - פתחתי טלויזיה ומחשב, סגרתי את הגז ושיסתדר (כן הורות למופת..)
ב-6 וב-7 יקיצות מזדמנות לראות שהבית עדיין עומד. הוא בינתיים מצא עוגת הבית על השיש ופינק את עצמו ברבע עוגה.
לפחות ילד מחונך (כמו אבא) כי זרק לפח את הכל כשסיים.
ב-8 ומשהו קמנו סופית (אחרי שהנסיכה התחילה לפרק אותו כי העיר אותה בקצת יותר מרץ מהרגיל).
כמה סמסים עם אהובתי (ישנה באוהל בלפלנד, שאפו!!) לתדלק את היום ומתחילים.
פינקתי את הכנופייה בפנקייקים ועכשיו כולנו רובצים באזור הטלויזיה, אני בנייד אחד, הנסיכה בשני,
והילד מול בוב ספוג. תאמינו לי - סטיב ג'ובס צריך לקצת אותנו לדגמן בפרסומות של אפל למשפחה המחוברת.
כולנו מתגעגעים ומקווים שהיא מבלה. נשמע שכן, אבל מצד שני, גם בטירונות יש רגעים יפים ברטרוספקט.
שוין, יום ארוך לפנינו. תאחלו בהצלחה!
לפני 14 שנים. 19 ביוני 2010 בשעה 7:50