אז באופן רשמי, אני חברת כבוד במועדון מסורבות הגט.
באורח פלא, בית הדין על שלושת רבניו המכובדים, קיבל 99% מהסעיפים עליו חתמנו כחודש טרם הדיון... אך את סעיף הגט שגם הוא נכלל בהסכם, לא מצאו לנכון הרבנים המכובדים לאכוף וכך זכיתי בכרטיס כניסה למועדון מסורבות הגט" המפורסם.
כבר שבוע שאני מחוץ לבית. שוכרת חדר ועדיין מחפשת את האחד שייקח אותי.
מאז שכתבתי את הפוסט על המקללים, נהייתם חבורה של נופת צופים.
כולם דואגים לי, כולם מגנים את אותם מקללים (יפה שאפילו המקללים בעצמם טרחו לעשות את זה) ובעיקר נמנעים מלדבר איתי או מלהגיד את מה ואיך שאתם באמת רוצים להתבטא.
בסך הכל כתבתי על קללות וביקשתי שתכבדו אותי כאדם.
אני רוצה שתפנו אלי.
אני מחפשת את האחד והיחיד. ולא את זה שיסתתר מאחורי מסיכה של הומאניות כזאת או אחרת.
אני מחפשת מישהו שיהפוך אותי לזונה שלו ויתייחס אלי בהתאם.
שבוע טוב אנשים טובים.
