צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונג

בוקר.
כאילו יום רגיל.
רק אני יודע שלא.
לפני 8 שנים. 12 בינואר 2016 בשעה 19:24

יש משהו בלהחזיק וללטף את ידה המטופחת ,שגורם לי לגירוי ותשוקה הכי נעימה שקיימת.

לשוחח תוך כדי שילוב האצבעות כאילו הכל רגיל.

אבל ברור שלא !

זה איזה שהוא מגע כל כך  מרגש וקסום ,שאולי דווקא עקב השיחה הכל כך רגילה , הופך את המגע הכל כך מיוחד הזה למרגש  ברמות.

זה מסוג הרגעים שלא אשכח לעולם .

אחדות לבבות .

לפני 8 שנים. 11 בינואר 2016 בשעה 20:26

מחשבות מקומה 17 מאפשרות לי לחשוב מגבוה.

הכל נראה קטן יותר ורחוק יותר.

וכך, גם כשאני ספון בתוך עצמי,אני חש שהריחוק לא מפריע.

להיפך, הוא מאפשר לי לחשוב יותר לעומק .

וכאשר המחשבה עמוקה יותר וממוקדת,אני תוהה מה הייתי רוצה שיקרה.

ומהי באמת מהות החיים.

דירה-עשויה ברובה מבלוקים שמישהו מרח עליהם טייח.

כסף-הממשלה החליטה להפוך מאדום לכחול, אבל זה עדיין נייר.

רכב- שילוב פח עם פלסטיק וזכוכית.

מאיפה באתי ? ברור לי.

לאן אני הולך? ברור גם .

הגוף שלי, שילוב בין מים עצמות ודם.

מסקנה:

להנצל מהכעס.

לתת לנפש להנות מההוה והעתיד .

לנסות להיות אדם טוב .

לדאוג ליקירי ולזולת ככל שרק אוכל.

לפני 8 שנים. 10 בינואר 2016 בשעה 21:12

לעיתים,כשמרגיזים אותי באמת ... אני מוצא עצמי צופה בסרט .

לפני 8 שנים. 9 בינואר 2016 בשעה 9:27

מעונן.

עננים של הפוגת גשם .

אבל לראש הכחול אין הפוגה.

מסתבר שככל שאני פחות עסוק כך הראש יותר עסוק במחשבות זימה.

והתכנון עובד שעות נוספות.

העתיד כך אצלי לפחות,מתבסס על עבר שעתיד להשתדרג.

אני רואה בעיני רוחי חפצים חדשים.

תנוחות חדשות.

אך בעיקר ומעל הכל מרחפת במסיבת העתיד...גופה המושלם שיחבור לשלי ויהפוך לחלק ממני.

כיף אמיתי !!!

לפני 8 שנים. 8 בינואר 2016 בשעה 11:57

יושב ברכב וממתין .

בחוץ הרוחות מכות באמיצים.

אני מוגן כאן בפנים ושולח את המחשבות לחופשי.

מתענג על ההיא מאתמול שקבעה איתי להמשך.

היא אמרה לי היום שהבינה אתמול שהיה לה ערב בחיך.

עניתי לה מיידית ,

שהרגשה היא תמיד הדדית.

לעת ערב אחשוב ,

על שיחה שכזאת,

שגרמה גם לי ... לאהוב.

 

 

לפני 8 שנים. 8 בינואר 2016 בשעה 7:58

את , אותה שכך בחנתי.

את ,אותה שהסתכלה בעיני.

את ,אותה שכל כך אהבתי.

את ,שתפסה מחשבותי.

את ,שרקדת בלי הרף.

את , עם גופך המפותל.

את שהצתת האש.

אותך ,כן אותך , אני כובש !!!

לפני 8 שנים. 8 בינואר 2016 בשעה 0:21

חזרתי בשעת לילה מפאב.

פגשתי שם שתיים מחוייכות ונאות מאוד.

הן בהחלט גרמו לי לרייר.

החזקתי ביד כל אחת מהן.

הרגשתי את אותה הרגשה מפורפרת.

כעת אני הוגה בהן ופשוט טוב לי.

לפני 8 שנים. 7 בינואר 2016 בשעה 7:40

בוקר חדש נפתח .

יושב בנחת במוסך על קפה מהביל.

לפתע, רעש עקבים.

לי יש נוהג טיפה שונה מאחרים.

אני מתחיל במבטיי מלמטה למעלה, שלא כדרכם של אנשים נורמלים .

אכן לא מאכזב.התחלה בעקבים גבוהים ,המבט עולה ונתקל בסיום המגפיים מתחת לברכיים . קצת ירידה בניקוד למישהו כמוני שמעדיף שיסתיימו מעל הברכיים , אך ההמשך של הברכיים והירכיים עטויות גרביונים שחורים הנבלעים בזוג מכנסיים קצרות לבנות , פשוט גמר עלי.

נכנסתי בדחיפות לשירותים.

 

לפני 8 שנים. 6 בינואר 2016 בשעה 18:41

מודה אני !!!

מודה שקראתי פוסט של נשלט שכנראה ( וממש לא בטוח ) נהנה מאותה ... שלי.

זה צובט אבל ידעתי והכל היה גלוי , אך עדיין מכאיב.

זה מעמיד אותי במקום הנכון.

תודה לך ,ובאמת תודה !!!

שמבלי שהתכוונת עזרת לי.

אין לי שמץ של טענה לאף אחד .

נחמה :

אם לא היה כואב, זה לא הייתי אני .

 

לפני 8 שנים. 6 בינואר 2016 בשעה 6:09

בעודי עומד ברחוב ביאליק ברמת גן.

בוהה ובוחן את העוברות ושוות . לפתע מתקרבות אלי זוג עלמות שלובות ידיים.

צוחקות וצוהלות פוסעות ליידי .

לבושות צעיר והדוק ,מראה מאוד מלבב.

לפתע מטרים ספורים אחרי טופחת אחת בחוזקה על ישבן רעותה.מסתכלת לאחור וקולטת שקלטתי !!!

עוזבת את חברתה ,ניגשת למחייך שבי,קלטת אה ?

השבתי... משהו ניצת בי, בגללך אני כבר לא שייך לרחוב. נושקתי ונעלמה לעבר המשולבת .

היה שווה לקום הבוקר !!!