עונג

מידי פעם, כן מידי פעם, אני נתקל באנשים שנהגו בזולתם באופן מבזה.

ואותם מבזים , בנסיבות חדשות , נזקקים לאותם מבוזים .

ואז,כשנפלו עליהם השמיים, משתררת דממה מעיקה על אותם מבזים, שמצאו עצמם בשיא עליבותם.

ואילו אני , מתבונן ותוהה ,

איך החיים נוהגים לתקן כל דבר מעוות !!!

לעיתים כשאני שומע את רחשי הסביבה אני עוצר .

מסיר את משקפי ,מנקה היטב ,מנסה להבין אם רק אצלי הם ורודות .

דמעה שקופה ניתכת.

מיטלטלת בדרכה בין עלי השלכת ונמחצת לקרקע .

בהגיעה לקרקע מתבוננת בבושה בסביבתה ומקווה שאיש לא שם לב לדרכה המפותלת.

רק העין שדמעה אותה ובחנה את אופן תנועתה , מייצרת את אחותה שתעבור את נפתולי דרכה ותיקבר ליד אחותה ,קודמתה.

תמיד ידעתי שבשליטתי העצמית ,אני אשמח לגור בארמון ובאוהל במידה שווה.

אני אהנה כאשר אשתה תה עם 3 כפיות סוכר ולחלוטין בלי סוכר.

אתחבר במהירות לכל אדם ואמצא בו את הטוב.

התחלתי לתהות :

לכאורה הצלפה אמורה לכאוב.

לפתע הסתבר לי שהיא יכולה להיות מתוקה ונחשקת ברמות על.

כשהכאב מתמשך ומתחזק כך הוא נחלש ומענג יותר מקודמו.

כך גם בעינוי או מצבטים.

כנראה שתבועה בי היכולת להתאהב במה שאני אמור לשנוא.

אולי גם לאהוב אנשים לא נעימים?

אולי להתאהב במצבים קשים?

לדעתי קיים קשר הגיוני בין כולם.

כנראה שאני "דלוק" על החיים.

כרגע אני במקום השני הכי יפה בארץ = שדה התעופה בן גוריון.

מה המקום הכי יפה ? ... תנחשו אתם

מגיחה מחשכת הליל .

מטפסת לאיטה בשביל.

מתגלה במלוא הדרה ובענווה האופינית לה נושקת על לחיי.

הכל בשקט מופתי.

אנחנו לא מוציאים הגה מפינו, נותנים למעמד לדבר.

מתיישבת ליידי ברכב וידי חופנת את ירכיה המתגלות במקום בו מסתיימות המגפיים.

ידי האחת על ההגה והשניה ממששת את הירך מעלה ומטה בעדינות רוצה להבין במדוייק שאלו הן הגרביונים צבע גוף שעוטפות את ירכיה החטובות.

ידה מונחת על גב כף ידי ברוך.

השקט הוא הרעש הבולט ביותר. 

בעיני סוטים וסוטות הם כל אלו שלא שייכים ל ״כלוב״!!!

אתכם חברי הכלוב אני מרגיש 

כמו בתוך האוטובוס הדוהר של ״קן הקוקיה״.

כל מי שבחוץ אני מאחל לו שיבריא ושיתגבר על עצמו.

כיף לי להיות אתכם באוטובוס.

תודה ,תודה,תודה.

תודה מיוחדת ל ״.....״ הנהג

האם תאווה לסקס תמידי פתוח, פרוע ,ייצרי, על כל גווניו מהווה תסמין למשהו ?

לדעתי -כן.

בריאות, אושר פנימי,אהבת הזולת,הבנת מהות החיים.

כן כן אני חושב על עצמי.

הרכבת טסה , מי שלא עולה נשאר על הרציף .

טוווווו טוווווו

סוסה אצילית.

בולטת בסביבה שכמותך.

אין עין שלא מבחינה בך.

קול פרסותייך מהדהד ברחוב.

ואת... פשוט דוהרת לאיטך.

את לא מואשמת במה שהטבע בירך אותך.

את פשוט פוסעת,

פשוט מחייכת , פשוט צוחקת, 

ורק הסביבה את ואני ,כולנו יודעים את הסוד ,שאת פשוט סוסה אצילית.

מגיחה בראשי מכל מקום.

זורעת אי סדר במחשבות.

אני מנסה להתרכז ומוצא עצמי מפנטז עליה.

ליבי יהלום בחוזקה.

מתכנן את המפגש הבא.

מהמר מה תלבש כשתופיע עולה במדרכה.

איך תרכון לעברי ותעטוף אותי בחיבוקה.

שיערה יתפזר על פני.

נשיקתה תהיה חמה על שפתותי ואני אשק אותה ברוך על צוארה.

ואלחש לה ...כל כך רוצה אותך נסיכונת שלי.

ניכנס לרכב שיעלם לתוך עננת הפנטזיה הבאה שלנו.