לפני 8 שנים. 4 בינואר 2016 בשעה 20:02
תמיד ידעתי שבשליטתי העצמית ,אני אשמח לגור בארמון ובאוהל במידה שווה.
אני אהנה כאשר אשתה תה עם 3 כפיות סוכר ולחלוטין בלי סוכר.
אתחבר במהירות לכל אדם ואמצא בו את הטוב.
התחלתי לתהות :
לכאורה הצלפה אמורה לכאוב.
לפתע הסתבר לי שהיא יכולה להיות מתוקה ונחשקת ברמות על.
כשהכאב מתמשך ומתחזק כך הוא נחלש ומענג יותר מקודמו.
כך גם בעינוי או מצבטים.
כנראה שתבועה בי היכולת להתאהב במה שאני אמור לשנוא.
אולי גם לאהוב אנשים לא נעימים?
אולי להתאהב במצבים קשים?
לדעתי קיים קשר הגיוני בין כולם.
כנראה שאני "דלוק" על החיים.
