בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונג

בוקר.
כאילו יום רגיל.
רק אני יודע שלא.
לפני 8 שנים. 4 בינואר 2016 בשעה 21:58

דמעה שקופה ניתכת.

מיטלטלת בדרכה בין עלי השלכת ונמחצת לקרקע .

בהגיעה לקרקע מתבוננת בבושה בסביבתה ומקווה שאיש לא שם לב לדרכה המפותלת.

רק העין שדמעה אותה ובחנה את אופן תנועתה , מייצרת את אחותה שתעבור את נפתולי דרכה ותיקבר ליד אחותה ,קודמתה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י