עונג

להיות מחובר לעצמך .

לפרגן לעצמך כל רגע וכל דקה.

ולזכור  שלרצות את האחר הוא הפסגה של האושר .

הכמיהה מוזרה .

כל עוד לא התגשמה היא בשיאה .

התגשמה והתנפצה על סלעי המציאות תבוא אחרת תחתיה ותעבור את אותה הדרך.

בדיוק כמו גלי הים .

חיכיתי על המיטה ושמעתי את המים הקולחים על גופה המהמם במקלחת.

ככל שהזמן התארך כך גברה בי תשוקתי אליה.

חיכיתי כשכל האביזרים שהכינה מסודרים בשורה לאורך המיטה.

הזמן עצר מלכת ....

הרוח ליככה את גופי העירום.

לא ברור מי מצפה לבואה יותר, גופי הבוהק והחשוף  לקראתה או נפשי המייחלת למגע ידיה שירצדו כרצונה על גופי ,עת היא חורצת בו את רצונותיה ותאוותיה החופפות לתאוותי שלי !!!

היום (כמו תמיד) נתתי דרור למחשבותי.

טסתי במעוף המחשבה למקום ילדותי ונעורי.

הלכתי בשבילי ההר המכוסה קוצים בין עצי האורן שמעל הנחל בו מימיו מפכים בלחש.

וייחלתי להחזיק את אותה יד שכרגע חסרה לי להתעלס איתה יחד ליד  גזע עץ האורן שהרוח לוחשת בין עליו בפראות ילדותית.

אני היחיד שמחליט על מה ארגיש !!!!

ולכן נותן לה לשלוט ולרגש אותי .