הנפש מעודדת את הרגש.
הרגש מעודד את הרצון.
הרצון מעודד פעילות פיזית ונפשית .
וחוזר חלילה.....
שמחת חיים אמיתית ושלמות עם מי שאני .
הנפש מעודדת את הרגש.
הרגש מעודד את הרצון.
הרצון מעודד פעילות פיזית ונפשית .
וחוזר חלילה.....
שמחת חיים אמיתית ושלמות עם מי שאני .
המושלמת זוהתה מתקרבת .
עמדה בצידו השני של הכביש כשפניה חזרה למסעדה בה ישבנו.
המגפיים הארוכות השחורות וגרבי הצמר הלבנות נראו למרחוק ונדמה היה כי כל הרחוב מתבונן בה.
מבטה ממוקד וחמור סבר תחת מעטה של יופי פנים בהיר ומיוחד.
לצידה עמדה מושלמת נוספת גבוהה ותמירה.
שערותיהן התבדרו ברוח והשתרבבו למקשה אחת.
האור ברמזור התחלף והן פסעו בגאווה לכיווננו...
השיחה בין השניים קלחה היטב למורת רוחי .
ניתן להבחין בנקל שהיא הדומיננטית בין השניים.היא אחזה בכוס הבירה שבידה כשכף ידה המטופחת מלפפת בחוזקה את הכוס ולעיתים מהדקת ציפורניה בה.
ניסיתי להבחין האם אנשים נוספים מבחינים ביופיה המוחצן כל כך, אך נראה היה לי שכולם סביב עסוקים בשלהם ורק אני המהופנט היחיד מקסמה השובה את ליבי.
לפתע הטונים בשיחתם עלו, היה ניכר בה שחמתה בוערת בה, שיערה השחור התנופף ברוח כטווס המתפאר בנוצותיו,.
ובלהט המלכותי האופיני לה ציוותה עליו שלא יעיז לזוז ממקומו ,קמה ועזבה את השולחן תוך שצעדיה גומעים את המרחק עד לפתח המסעדה.
היא נעה באצילות וגופה המחוטב נמתח לכל אורכו לתדהמת הבחור המלווה אותה בעיניו ולתדהמתי ,עד שנעלמה באופק...
המשך יבוא
רגליה הארוכות השתרבבו החוצה בגאווה מתחת לשולחן בית הקפה בו ישבנו.
גרבי צמר ארוכות לבנות המתחילות מקצותיהן העליונים של המגפיים אשר עיטרו את רגליה והסתיימו להן סביב ירכיה הבוהקות .עיני לטשו כל פרט ופרט.
גרביונים המשיכו את דרכן מעלה עד למפגש עם מכנסיים קצרות ולבנות וקרש השולחן חסם את המשך שדה הראיה כמי שמעוניין להרגיז את המתבונן במראה המהודר.
עיני המשיכו לבלוש אל מעל השולחן ונתקלו במבט מביך של זוג עיני שקד המתבוננות בי ביוהרה.
הכל מושלם !!!!חשבתי לעצמי, למעט אותו גבר שישב לצידה
(המשך יבוא )
היא תשכב על בטנה כשגבה כלפי מעלה.
עצם המחשבה שלשוני תחליק מחר על צוארה הענוג לכל אורכו , ופי יינק את צוארה עד שאנקות כאב ימלטו מפיה ללא שליטה.
לאחר מכן תחליק הלשון על צידי גופה הענוג ותענג את החור בישבנה החטוב הצמא כל כך למגע הלשון הרטובה
וגם אז היא תאבד שליטה עד לשיכרון חושים המלווה בשאגות וחירחורים הנפלטים מגרונה ללא שליטה והלשון תמשיך במסעה המפותל לאורך הרגל ותתעכב על הבליטה בגב הברך וגם שם אנק אותה בכל כוחי ורק עצם המחשבה עד כאן פשוט מטריפה אותה ואותי .
הסודי צלצל.
מעברו השני של הקו נשמעה הוראה :
תבוא ב 15.00 תביא אותי לקניון.
הלב מחסיר פעימה , ברור שאבוא היא שומעת.
איזה נאכס , הסתדרה בלעדי .
אבל התחושה שזכרה לא מרפה .
אין מדהים מהריגוש שבסערה.
מרשה לעצמי לרצות בה.
להנות ממשב הרוח החזקה.
לעוף בה .
לחלום ולתת לה לסחוף אותי לעומקה.
האמת: לייחל לה !!!
אין חום קרוב אליך יותר מחום גופך.
אין חום מקרב יותר מחום המתעלסת איתך.
אין חום מגן יותר מחום משפחתך האהובה.
ורק מי שזכה לשלושתם זוכה באהבה החמה והמושלמת ומסוגל להרעיף אותה על אהוביו והניקרים בדרכו.
אני יושב בבית קפה ברחוב דיזינגוף.
כבר מרחוק צפיתי בה מצמצמת מרחק .
ליבי הלם בפראות לקראתה על אף שידעתי שהיא אינה שלי.
כשהיא חולפת על ידי עם מכנסי ג׳ינס קצרות המגלות זוג רגליים לבנות ארוכות היוצאות מתוכן בתנועת גוף מהודרת היא עוצרת לשניה , חופנת את שיערה הארוך מאחורי צווארה ,ממש כמו מתגרה בי.
שולחת לעברי מבט בוחן המעמיד אותי במקומי ומתרחקת בצעידה מלכותית על נעלי העקב האדומות.
מודה- הזכירה לי סוסה אצילית שהייתי נושק לפרסותיה ...
להיות מחובר לעצמך .
לפרגן לעצמך כל רגע וכל דקה.
ולזכור שלרצות את האחר הוא הפסגה של האושר .