בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונג

בוקר.
כאילו יום רגיל.
רק אני יודע שלא.
לפני 8 שנים. 17 בדצמבר 2015 בשעה 15:46

הדלת נסגרת.

חשוך.

אני עם הפנים למיטה.

2 נרות בצידי המיטה.

אור מרצד על הקירות.

תשכב עם הגב למעלה!!!

שים ידיים מאחור!

עבור לעמידה על 4!

והלב הומה.

והמוח נשלח לחופשי.

ומשם התחיל הפסנתר לנגן בעצמו.

האצבעות פורטות בעדינות ומיומנות שאין לתאר על הקלידים.

ונשמע לי שהפסנתר גונח.

מנגינה חרישית ..

אלי, שלא יגמר לעולם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י