בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונג

בוקר.
כאילו יום רגיל.
רק אני יודע שלא.
לפני 8 שנים. 27 בינואר 2016 בשעה 5:37

הרוח פסקה .

הרחוב נוקה.

רק שברי ענפים פזורים היו לעדות אילמת לסערה שחלפה.

רחש גלי הים המתנפצים חרש על החול ומשאירים שובל קצף כאות לזכרונם ,מזכירים את ההוה והעבר,והגל המתקרב לאיטו ממחיש שבואו של העתיד כבר בפתח.

כך גם אנו מתרפקים על העבר,

חיים את ההווה ואילוצי החיים מכינים אותנו לעתיד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י