עונג

יש גזע עץ רחב , שהוא ואני פיתחנו יחסי ידידות .

לפעמים כשאני עובר לידו הוא מזמין אותי להשען עליו ולהרגע.

ואז , כשאני נעתר לבקשתו ,פורס רגלי על הדשא , מציפות אותי מחשבות על היום שחלף.

כל פעם אני נזכר בנסיעת הבוקר לעבודה, ובהבלים של שדרני הבוקר הבוקעים מן הרדיו.

אין לי ספק שהם באו להעביר את משמרתם ואני המאזין ממלא ראשי בהבלים.

תמיד בפקק אני מחפש את אותן פנים צעירות של נהגת צעירה שתכבוש הבוקר את ליבי לרגע.

שנינו מחליפים מבטים ושייכים רק לאותן שברירי שניות אחד לשניה.

ואז ...זוג צעיר שהלך בסביבתנו מתיישב על יד עץ אחר.

ואני שלא מעוניין להפריע , קם באיטיות ,טופח על גזע חברי הטוב שמלווה אותי במבטיו, ואני נעלם באופק.