לפני 8 שנים. 21 בפברואר 2016 בשעה 22:34
קולות הרוח חומקים פנימה מהחלון הסגור.
אווירה של פחד וקפאון מזדחלת למיטתי.
שני נרות שהודלקו בעוד מועד משני צידי המיטה מרצדים על קירות החדר החשוך ומפילים אימה.
קולן של עקבי המגפיים המכינות את הסיוט הממשמש ובא מבשרים על העתיד להתרחש.
האזיקים על פרקי הרגליים והידיים מהודקים בקפידה ומזכירים לי את תפקידי בסצנה המוזרה הזאת.
מוזר , פחד מהנסתר מקפל בתוכו ים של ציפיה דרוכה ויוצר תחושה של רצון וכמיהה לעוד ממנו.
דמותה האצילית מתקרבת ושוט ארוך בידה.
ואילו אני חושש שתתחיל , מהפחד שזה יגמר.
