עונג

משב רוח עז בא לקראתי.

ואני שהורגלתי לסערות פרשתי כנפיים ודאיתי עם גל הרוח  מעלה מעלה.

מעולם לא הלכתי נגד הרוח , תמיד איתה.

ואני דואה ואוסף גובה , והיא שהצטרפה אלי למסע החיים ,דואה לצידי.

כנפנו נושקות זו לזו, ומידי פעם אף נוגעות האחת בשניה.

אך היא כמוני ולצידי , תמיד נצמדת ותמיד באותו גובה.

ושנינו בוטחים האחד בשניה ולהיפך .

ושנינו מביטים ממרומים כלפי מטה ומידי פעם מחליפים מבט בינינו.

משם קל לנו להתחבר לרצונותינו ,ללא גבולות וללא עכבות.

והרוח סוחפת אותנו מעל הים הכחול למקום בוא נהיה לבדנו.

ושם , רק שם , נהיה אנחנו עצמנו.