עונג

אני נוהג להחטיף מבט לתוך עגלות של תינוקות.

לתינוק שאמא אוחזת במעלית , בספסל או סתם כך ברחוב.

איזה רוך ותמימות ניבטים מתוך עיני התינוקות האלו.

מזמן הגעתי למסקנה שבמקור כולם הגיעו לעולם הזה עם אותן עיניים טובות ותמימות.

פשוט, החיים חבטו בהם לטוב ולרע למציאות שונה .

כל אחד ואחת על פי מזלם.

וכולם מגיבים באופן שונה למציאות שהתהוותה מולם.

כתוצאה מכך למדתי לאהוב בני אדם .

ולכן אני מוצא עיניין במתחרי ובכל אדם.

גם אני טעיתי וגם אני טועה.

אני מרגיש צער עמוק אבל מתקן את דרכי.

גם הם טועים.

הרצון והיכולת להשתנות ולהכיר בטעויתונו ולנסות לתקנם ,הם החשובים .

אני אוהב מאוד את העובדה שהפכתי כל מתחרה ויריב לאוהב ומשתף פעולה.

יש לי ים חברים שאשמח לעזור להם בכל רגע נתון והם ישמחו לעזור לי  כתוצאה מכך.

אעשה הכל לעזור לכל אדם .

אמשיך תמיד להגניב מבטים לתינוקות.