עונג

התישבה בשולחן שלצידי.

הורידה את משקפיה ושמה בעדינות על השולחן העגול שלפניה.

נאנחה קלות והתפנתה לתור את סביבתה.

עיניה בלשו אחר הסובבים אותה.

חלקם ישבו ושוחחו ליד השולחנות וחלקם צעדו כל אחד ליעדו ברחוב הקרוב לשולחנות בית הקפה בו ישבנו.

שיערה השחור והארוך התנופף ברוח.

קבוצת שיער מסוימת נצבעה בסגול עז.

על ראשה תספורת של רבע הראש השמאלי מגולח קצר .

ניכר בה שממתינה למישהו.

הוציאה מצית מכנף הסוודר הלבן והדק שכיסה את כתפיה הרזות והחטובות.

וחיפשה בתיקה נואשות אחר קופסת סיגריות שהתקשתה למצוא.

עיניה בלשו ביאושן אחר פתרון סביבתי לחוסר סיגריה.

במבטא רוסי כבד פנתה אלי , "סליחה, אתה מעשן אולי ?".

עיניה כחולות כים.

פניה עדינות ובהירות.

קעקוע קטן של עקרב על צווארה הלבן.

"לא מעשן" השבתי בחוסר בטחון מסויים.

זוהי הפעם הראשונה שהצטערתי על כך שאיני מעשן.

חזרה למקום בו ישבה.

כעבור זמן קצר הגיע גברתן חתיך .

שרירי ידיו וחזהו בלטו מתוך חולצה שחורה ,הדוקה וקצרה  שנצמדה אל גופו המחוטב.

פניו מעוטרות בזיפי זקן חום קצר ביותר.

לעיניו משקפי שמש כהות.

מבטו קשוח .

לאחר סקירה קצרה של היושבים בבית הקפה נח מבטו עליה.

התישב מולה.

שלף שתי סיגריות וכיבד אותה באחת מהן.

הזמין מהמלצרית "פעמיים אספרסו שחור חזק".

הם ישבו 30 דקות מבלי להוציא מילה בינהם.

הוא טחב ידו לכיס שבמכנסיו הקצרות,

שלף שטר והשאיר מתחת למאפרה שעמדה במרכז השולחן.

לפתע עשה לה סימן שתקום.

קמו והתרחקו כשהם צועדים יחדיו,  שומרים על ריחוק בינהם ואינם מדברים.