עונג

שעון לאחור על כיסא במרפסת דירתי.

רגלי מונחות על מושב הכסא שמולי ,

בקומה 17.

שמיים כחולים, ים באופק המרוחק.

בית קבורות בצידו השני של האופק.

שאון הילדים והוריהם מהבריכה הסמוכה מקבע ומזכיר את המציאות סביבי.

ואילו ליבי, ממאן להכנע לתכתיבי הסביבה.

הוא סוחף את  מוחי למחשבות על "ההיא" מאתמול , שישבה מולי במסעדה והחליפה איתי מבטים.

פני מלאך.

על צווארה תליון זהב של קופידון.

ידיה עדינות ומטופחות.

שיערה בלונדיני וארוך.

גופה חטוב ועדין.

לבושה מכנס קצר ושחור המבליט את עורה הבהיר.

כשמתוכן חומקות להן  זוג רגליים ארוכות בהירות ,נעולות בנעלי עקב גבוהות ושחורות.

בישנית שמחליפה מבטים עם בישן.

הבישנים של אתמול הפכו להיסטוריה של היום.