עונג

העדר בקניון שועט.

אני יושב על ספסל בצד .

עיניי שטות על רגלי ההולכים ושוות שטורחים לנוע לפני בקצב מסחרר.

לפתע... מתקרבות לעברי זוג ירכיים ארוכות בהירות וחטובות.

גרביון צבע גוף מבליט את הבדלי הצבע המקורי שלהן לעומת הניגוד שיוצר הגרביון.

הירכיים חומקות להן לתוך מגף חום הדוק עליהן ,שרוכסן שחור בצידיהן.

מחשבותי נתונות לגרביון הממשיך דרכו פנימה למגף.

ואז מבטיי העוקבים לאורך המגפיים מגיעים למקום הכי גבוה שאפשר... לעקבים המוגבהים והחדים המתופפים בעדינות על המדרכה.

תמיד אני זוכר שזה המקום הכי נמוך והכי גבוה בעולם.