ישנן פעמים שבתוכי מבקשת אותך, ואתה כאילו קורא אותי מרחוק
ואז אני מקבלת הודעה, אם זה לרדת למטה או להיפגש איתך בספונטניות
והיום זה שוב קרה.
sms נשלח על ידך להיות מוכנה וההתרגשות שבי כבר גואה...
וחיכיתי לך בחדר, מתרגשת לבואך, אתה נכנס ואני כבר מחייכת
התגעגעתי....
ואז משהו קרה, קצת מתרחקת ואתה כעוס שאלת אם ללכת
ללכת? הרוק לא נבלע...הרי ייחלתי לרגע הזה, לך.
ביקשתי שתישאר, מקוה שלא תלך (לרגע היתה לי הרגשה שכך יהיה)
אך אתה נשארת... משם הכל זרם, בדרך שלך כמובן,
לא שוכח להעניש אותי, נותן לי להתרגל גם לדברים שלא כלכך נוחים לי
גורם לי (למקרה שיש ספק) להיזכר במקומי, להבין שזה נוח לך.
למענך, תמיד אבקש עוד, אף פעם לא אגיד לך לעצור.
כבר אמרתי לך כמה מלאה אני יוצאת מכל פגישה איתך?
בכל פעם זה מחייך אותי מבפנים.
לא משנה אם אנחנו בחדר
לא משנה סוג הקפה
(זה גם יכול להיות כלום מבחינתי)
לא משנה אם אתה סותר לי או מנשק אותי
(העיקר שאתה נוגע)
היה לי טוב איתך היום.
ראיתי אותך
הרגשתי אותך (לא רק במגע)
מרגישה כלכך קרובה, גם כשעומדת נבוכה מולך
מרגישה כלכך קרובה גם כשהגוף שלי לא מפסיק להתפתל
תחת המגע במקומות רגישים
הייתי זקוקה לזה, לך...
לכל נגיעה, הצלפה, חיבוק, נשיקה
תודה לך אדוני על הערב, היה לי נפלא
}}}{{{
לפני 15 שנים. 25 באוגוסט 2009 בשעה 20:47
