יומני היקר...

בימים האחרונים נתקלתי בתופעה בה אנשים עושים החלטות או מונים רשימה של שאיפות שירצו להגשים בשנה החדשה שבאה עלינו לטובה (כולי תקווה).
ולי ? לי אין שום החלטות לגביי מה הולך לקרות איתי השנה, לא היו לי אי אילו הגיגים לגביי מה שארצה להגשים.
לא עשיתי לי שום רשימה שבכל פעם אצטרך לעשות עליה וי כשמשהו יושג.
לא יודעת למה....פשוט לא
השנה החולפת הוכיחה לי שלא משנה מה ארצה או אשאף, ליקום יש תוכניות משלו ויש דברים שחוויתי ולא חלמתי שאחווה....
לא חשבתי שאאבד את אבי בצורה כה מפתיעה בזמן כלכך קצר ועקב כך ישתנו חיי מקצה לקצה, הדברים היו מתוכננים
כלכך והקערה התהפכה על פיה.
לא חשבתי שאצטרך להגן על עצמי בחירוף נפש, כפי שעשיתי השנה וזאת תוך כדי הגנה גם על העוללים הקטנים והפגיעים שלי.
לא חשבתי אי פעם בחיים שלי שאוכל בזמן מסויים לאהוב ילד אחד פחות מהשני, שהכעס כלפי אחד קצת יעוור אותי,
אבל זה קרה ואני עדיין מתמודדת עם זה.
לא חשבתי המון זמן שאוכל להשתחרר מהאהבה שמצאתי לי, הייתי כה טרודה בה עד שלא הצלחתי לראות מה עומד מולי, את החד צדדיות שבה ואז השתחררתי...באמת.... ואני מרגישה הקלה, ולא רק אלא לא חשבתי שמושא אהבתי יבין פתאום כמה אני יקרה לו ולא ירצה להרפות גם אם ישלם על כך מחיר כבד...
לא חשבתי שאת האהבה הזאת מישהו יצליח להחליף, אך לא רק אחד..אלא שניים נכנסו לליבי השנה, כל אחד בתורו, ממלא תפקידו בחיי ואפשר להגיד שאחת מהן אפילו גרמה לי (עדיין גורמת) להתמוגגות פנימית ושקט יחסי שלא היה הרבה זמן בתוכי...
לא חשבתי (וזה באמת הזוי) שארצה לשבת מקולרת על ארבע מול גבר, שאתמוגג לעשות למענו דברים, שאניח ולו למעט את האגו שלי למענו,
שאהנה כשהוא מכאיב לי פיזית ועדיין אצליח לראות את עדינותו ועוצמתו. שארצה להתמסר כך למישהו.
לא חשבתי בכלל שאפתח לעולם מוזר, הזוי, מקסים, חושף כזה.


אז אין לי הצהרה לשאיפות חדשות שאותן אני רוצה להגשים בשנה החדשה. דברים ממילא יקרו מבלי שלי תהיה שליטה בדבר.
התמודדות עם ילדים, שברון לב, אהבה, אכזבה, קושי, גאווה...אני מאמינה שכל אלה יהיו מנת חלקי.
רק אם אפשר לבקש משהו קטנטן....
קצת ש-ק-ט.
אפשר???