עד ליפני חודש ממש לא האמנתי שזה
יכול לקרות לי
אבל זה קרה ומצאתי את עצמי במצב
שאני מתפלל שהיא תפליץ
לא חושב
שהרבה אנשים מתפללים
שמישהו אחר יפליץ
אני יודע שיש כאלו שיש להם פטיש
לנודים או במילים אחרות גוזים
ולבלשני השפה נפיחה
אבל להיתפלל לזה שזה יקרה לה
ואז כשהיא מפליצה אתה מחבק אותה
מנשק אותה ואומר תודה לאל
כן וזה עוד נהפך ליום יומי אני
כמעט כל יום מיתפלל שהיא תפליץ
הריח כבר לא מזיז לי
רק שהיא תשחרר
היא בת חודש וחצי הבת של אחותי
וכל הזמן היא בוכה כי היא רוצה
להפליץ
ואני בתור אחיה הקטן מקבל את
הילדה לשמירה כל יום בצהרים
כנראה זה זמן תפילת מנחה
ואני יושב על הספה מחבק מלטף ומתפלל
מקווה שלא אגמור במאה שעריים
זאת בכלל לא הילדה שלי
כל מי שקרא או קראה
ורוצה לעבור דבר כזה צריך
רק להיתפלל
וליפנות אלי אני יסדר לו שעה
או שעתיים זאת חוויה שאני חושב
שרבים צרכים לעבור
לפני 15 שנים. 1 באוגוסט 2009 בשעה 18:46