עכשו אני רעב
השעה כמעט 2 בלילה
המקרר ריק ולי עולים
במחשבות רק מאכלים
כל מיני
אבל יש מאכל אחד
שאני חייב לספר לכם עליו
לא משהו רציני
קוראים לו סביצה
ישנם הרבה מסעדות שמוכרות
את המאכל הזה וברובן הוא
לא משהו אבל יש מסעדה אחת
שהסביצה שלה הוא משהוא מיוחד
היא עושה אותו עם אבוקדו הרבה לימון
ודג נא הוא מוגש בצלחת שמתחת יש
שמן זית ועוד כמה רטבים
מעדן לישמו אי אפשר לתאר עד כמה
בשעה כזאת כדאי להיתגבר על הרעב
ויש לי את המאכל בראש
אני מדמיין אותך שוכבת על המיטה
שאני מגיש לך שני צלחות של סביצה
את לוקחת צלחת אחת ושופכת אותה
על גופך וצלחת שניה לוקחת בידך
אני מגיש לך טוסטים ואת מתחילה לאכול
ואז אני מתחיל לאכול מגופך הענוג
בונפרטה שלי מתחיל לעמוד בכל
פעם ופעם שאני מקרב את פי לגופך
את מורחת את הסביצה על כל גופך
ואני מתחיל ללק את גופך
לשוני
עוקבת אחרי כף ידך
וכך גופך נישאר נקי כאילו לא מרחת
על גופך משהוא רק רטיבות לשוני
שגורמת לעורך לבהוק ואורות החדר
משתקפים בעורך היופי שבך גורם לי לדברים
חדשים
אחד מהם אני כבר לא רעב
אבל עכשו יש לי בעיה חדשה
אני מיוחם
לפני 15 שנים. 1 באוגוסט 2009 בשעה 23:36