יוסי בנאי כתב שיר
רציתי מאוד לשנות בו את המילים
אבל אין מה לשנות
אולי רק את מישפט הפתיחה
והוא
כשעבד אוהב את המלכה
כל שאר המילים נשארות
אותו דבר
זה מה שקראה לי בשבת
ישבה מולי בחורה
בקור העז בחצאית מיני
וגרביונים עבים ושחורים
ירכיה כאילו אמרו לי
גש אלי ונשקם
והמוח שלי רץ למקומות
שלא כדאי לחשוב עליהם
אני לא יודע על מה היא שוחחה
אבל אני יודע הכול על המקום
ורק הבעיה היא שאני שותק
מרוב האבה אני שותק
כשההוא אוהב את ההיא
תמיד הוא אומר לה,
חוזר ואומר לה
כמה היא אלוהית.
כשענן אוהב עננה
תמיד הוא אומר לה,
חוזר ואומר לה:
את כל כך עדינה
ורק אני מרוב אהבה שותק...
כשהזבוב אוהב ת'זבובית
תמיד הוא אומר לה,
חוזר ואומר לה
מכולן יפיפית.
כשהפיל אוהב ת'פילה
תמיד הוא אומר לה,
חוזר ואומר לה:
בואי בואי כלה.
ורק אני מרוב אהבה שותק...
כשמלאך אוהב מלאכית
תמיד הוא אומר לה
חוזר ואומר לה
את הכי חתיכית
כשהפסיק אוהב ת'נקודה
תמיד הוא אומר לה
חוזר ואומר לה
שהוא פסיק על ידה
ורק אני מרוב אהבה שותק
לפני 12 שנים. 19 בפברואר 2012 בשעה 2:31