שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים שבלב

וגם בראש...
לפני שנה. 28 באוקטובר 2023 בשעה 6:25

3 שבועות חלפו. 

משיחת הטלפון, הכנת הציוד, לבישת המדים והנסיעה. 

הנסיעה אל הלא נודע, והמראות שגרמו ללב ולראש

להיאטם, בעיקר כי עכשיו זה לא הזמן לעכל ולעבד. 

להבין מה ראיתי ומה אנשים עברו יפגע בביצוע המשימה, אז שמים בצד ומדחיקים. 

ואנחנו ננצח, והיום שאחרי יגיע, ואיתו גם ההתמודדות. 

התמודדות שתפרק אלפי אנשים לרסיסים, וכן, כנראה

גם אותי. 

ואנשים שחשבתי שיחכו לי ליום שאחרי כבר מזמן נטשו, אבל אני יודע שיש מספיק אנשים טובים אחרים שיבינו, יכילו אבל בעיקר ישתקו ויחבקו. 

למרות שהיום שאחרי מפחיד לא פחות, מחכה רק שזה ייגמר, ועם כמה שפחות לבבות שבורים מגעגוע ואנשים שאיבדנו. 

לפני שנה. 18 באוקטובר 2023 בשעה 20:43

שכל מה שצריך זה לנשום עמוק לתוך חיבוק חם.

לפני שנה. 16 באוקטובר 2023 בשעה 13:49

אתה חושב שמצאת משהו טוב, שימלא בדיוק את מה שחסר

ורגע אחרי אתה מוצא את עצמך בצד השני של המדינה לובש מדים

 

איזה עולם משוגע.

לפני שנה. 24 באפריל 2023 בשעה 13:56

או שאולי, הפצע אף פעם לא באמת הגליד.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=45610&postid=271670 

לפני שנתיים. 27 ביוני 2022 בשעה 22:32

לא מאמין שעוד עשור חלף, והלב עדיין לא התאחה. 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=45610&postid=333100 

לפני שנתיים. 9 במאי 2022 בשעה 4:55

מחבקת מקצועית עם המלצות?

לפני שנתיים. 26 באפריל 2022 בשעה 7:48

עשרים שנה אחרי, וזה לא נעשה יותר קל.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=45610&postid=271670#anc

 

מותש וכבוי.

לפני שנתיים. 17 במרץ 2022 בשעה 14:04

צריך איחוי.

לפני שנתיים. 12 במרץ 2022 בשעה 7:03

יכולים לקרות גם בשבת מוקדם בבוקר, מסתבר.

לפני שנתיים. 13 בינואר 2022 בשעה 9:13

עוד חייל מת, והנסיבות לא משנה. תאונה, פעילות מבצעית, מלחמה. התוצאה זהה, ועוד חיים צעירים נגדעו ברגע.

 

והנה אני נזרק שוב כמעט 20 שנה אחורה, אל הרגע הנורא הזה:

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=271670&blog_id=45610

 

וזה לא נעשה קל יותר, וכנראה השלמתי עם זה שאף פעם לא יהיה נסבל יותר.

 

ואולי זה צריך להיות ככה, כי הם צריכים להישאר חלק מהחיים, גם אם הם כבר לא בין החיים.