לפני שנה. 28 באוקטובר 2023 בשעה 6:25
3 שבועות חלפו.
משיחת הטלפון, הכנת הציוד, לבישת המדים והנסיעה.
הנסיעה אל הלא נודע, והמראות שגרמו ללב ולראש
להיאטם, בעיקר כי עכשיו זה לא הזמן לעכל ולעבד.
להבין מה ראיתי ומה אנשים עברו יפגע בביצוע המשימה, אז שמים בצד ומדחיקים.
ואנחנו ננצח, והיום שאחרי יגיע, ואיתו גם ההתמודדות.
התמודדות שתפרק אלפי אנשים לרסיסים, וכן, כנראה
גם אותי.
ואנשים שחשבתי שיחכו לי ליום שאחרי כבר מזמן נטשו, אבל אני יודע שיש מספיק אנשים טובים אחרים שיבינו, יכילו אבל בעיקר ישתקו ויחבקו.
למרות שהיום שאחרי מפחיד לא פחות, מחכה רק שזה ייגמר, ועם כמה שפחות לבבות שבורים מגעגוע ואנשים שאיבדנו.