בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיסטרא

הצד האפוי של הירח
לפני 3 שנים. 1 ביולי 2020 בשעה 21:38

לפעמים אני מקווה שיש מקום כזה שקוראים לו לאיבוד ואליו יכולים ללכת כשקצת נמאס מכל המסביב. 

ללכת לאיבוד.

 

לפעמים אני פוגש אנשים שהלכו לאיבוד. רובם לא אהבו את זה. פחדו.
ובכל פעם אני תוהה מחדש, למה כל כך הפחיד אותם ללכת לאיבוד. האיבוד הזה נמצא בתוך עצמך. מקסימום תושיט יד לעצמך ותצא מהאיבוד.

 

ופעם אחרי פעם אני מגלה שהם לא הלכו לאיבוד בעצמם.
הם הלכו לאיבוד מעצמם.
וזה באמת עלול להיות קצת מפחיד.

 

מאז אני מאחל לעצמי לפעמים ללכת לאיבוד בעצמי.
אנשים שהיו שם מספרים שנחמד שם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י