שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Days Of Burning

לפני 3 שנים. 9 במאי 2021 בשעה 21:32

דברים לא מסתדרים, 

שברים לא מתאחים, 

רק אם תדביק אותם, יראו פחות.

 

כיצד אני זולג, 

אבוד ומזגזג,

רוקד לי לאחור.

 

דברים טובים קורים,

דברים רעים באים,

הם נמשחים עליי,

הכל נדבק.

 

זה יישטף עם המים. 

לפני 3 שנים. 9 בדצמבר 2020 בשעה 11:04

בא לי ללקק

 

לפני 3 שנים. 8 בדצמבר 2020 בשעה 12:05

אז כן, אני, לשעבר תאטרון החלומות, שוב כאן.

ישנתי המון זמן.

מדוכא.

דיכוי ביתי.

מסורס.

אך לא עוד.

 

מצבור גדול של חומר בעירה התגלה.

 

אני אדם עם משימה.

לפני 4 שנים. 8 ביולי 2020 בשעה 20:35

אם כן - סעמק אני והמערבולות שלי

לפני 4 שנים. 28 ביוני 2020 בשעה 11:50

מילים ודמעות

כמו אבל

כמו חבל

כאן קשור המלאך

הילתו סביב הצוואר

 

דמעות ותמונות

זה הרגיש

רק לפתע

כמו סוף

לפיתת נחש

שורק מילים מנחמות

כמו מלכודת דבש

חיוך מתוק ואנחנו סובלים

לעיתים

מקרוב מדי

הדואליות של המראה

תספר היא על

חנק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 20 ביוני 2020 בשעה 20:39

מתגלגל בחזרה,

ממתין לתנועה, 

זה לא נמצא בשריר שלה 

זה מתגלגל בעיניים

 

תולדה של תודעה,

תחילתה של זרימה,

דם ועוד דם ועוד דם,

איבוד תחושה בידיים

 

האמירה היא פשוטה,

גוף ונפש כחימר

אני הכלי שיכיל אותך

משנה צורה ונשבר 

 

הזמן נוזל לי מבין הידיים

ואת לא כותבת עליי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 21 במאי 2020 בשעה 21:45

כתיבה משחררת

לא נותר

מוסר

או

פנטזיות חלולות

זה לא אתה

אפוקליפסה אחרי הכל

היא משחררת

עכבות

רק אל תשאיר

עקבות

למי שאתה

ולמה לך להסחף ככה אל תוך החלל

שיכור עם הזנב בין הרגליים

שיכור 

מעט יותר גבוה

חורק שיניים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 21 במאי 2020 בשעה 20:56

לא מצליח להכנס לפרופיל אז כותב כאן

לילה לבן

תרתי משמע

ללא אני

מבלי להסתכל במראה

העיניים חודרות

העיניים בוהות

ואני שוב ילד גבר אבוד

אין הווה, אין שדרה, אין עמוד

תוהה

אולי

ישנו ערוץ פתוח

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 11 בספטמבר 2019 בשעה 14:43

גלות

או שכחה,

גאות

יותר מדי שפל.

 

הרי הייתי כאן במלבושי האחר.

 

קיומו של הלבוש התחתון הזה - נשטף מדעתי.

 

וגיליתי דלת,

או שמא היה זה קיר,

אולי חומה בוערת

נהרות של זפת

מכסים את גופי

 

ממלאים את נקביי

מנפצים את כליי

עקרבים ונחשים התמלא ליבי

 

ועדיין הוא מתעקש

אתה אור

ניצוץ של אור

לו רק תדבר קדימה

עדכונים דחופים במערכת ההפעלה

 

אתה הוא אלגוריתם

לעומת זאת - רואה אני מראה ותולעת

השתקפות שבוחרת

לזחול

אל הבור

 

שחור

היה זה חושך

וקול אומר כי

מחובתי

להדליק קצת

אור

לפני 15 שנים. 22 ביוני 2009 בשעה 6:23

ושוב אדחף מילותיי למגירות
ואמרח על המראה הסדוקה
עדיין מסכים מלווים אותי באור ניאון כחול
עדיין לויינים איתי , כמו אל הכל יכול
כי מאז שהלכתי
לא עיכלתי
כמה קשה יהיה לחזור
התמונה מתבהרת
והאופק יתום
זהו זמן שקיעה
לעוד ערב כתום
והכחול משתלט עליי
מתפזר בורידיי
והירוק לא נשאר עימי
ונבלו כך פירחיי
כן מאז שהלכתי
לא יכולתי לחזור
הלבד מתקעקע
כאות קין אפור