Days Of Burning

המוח קודח,

הליבידו בורח,

ואני, מורח,

את הזמן.

זו לא שאלה של תשוקה, 

או של אובדן הכוח,

לא של כאב,

אלא של להיות כאן.

אני מסתתר,

כמו פעיל במחתרת, 

ממתין ליום הקריאה.

שם אעצום עיניי,

אזנק מין המרפסת,

הלא נודע, אובדן השליטה.

לא עוד ימים שלמים ברשת,

לא עוד שיטוט במרתפי הנשמה.

ליטוף, סטירה.

כאב, קשירה.

שחרור, אנחת תודעה.